איוב ב:ד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), תנחומא בובר, מדרש תנחומא ובמדבר רבה

(שם ב) ויאמר ה׳ אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב וגו׳ ותסיתני בו לבלעו חנם א״ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול כאדם שממיתין אותו וניסת. תנא יורד ומסית עולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה. (שם ב) ויען השטן את ה׳ ויאמר עור בעד עור וגו׳ ויאמר ה׳ אל השטן וגו׳ אך את נפשו שמור א״ר יצחק קשה צערו של שטן יותר משל איוב משל לאדם שאומר לעבדו שבור את החבית ושמור את יינה. א״ר שמעון בן לקיש הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות:

ד"א כי תשא (וגו'] ולא יהיה בהם נגף. כיון ששמע משה כן נתיירא ואמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב ד), אמר ר' יהודה ב"ר אלעאי אמר משה כבר מצינו שפדיון נפשו של אדם ככר כסף, שנאמר והיה נפשך תחת נפשו או כר [כסף] תשקול (מ"א כ לט), ר' יוחנן אמר ממי למד ממוציא שם רע, שנאמר וענשו אותו מאה כסף (דברים כב יט), ואנחנו הוצאנו שם רע על הקב"ה, ואמרנו אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן מאה כסף, ריש לקיש אמר מן האונס למד משה, כתיב באונס ונתן איש השוכרב עמה [לאבי הנערה חמשים כסף] (דברים כב כט), ונחנו אנסנו את הדיבור, שכתיב לא יהיה לך [אלהים אחרים] (שמות כ ג), ועשינו ע"ז, כל אחד ואחד ממנו צריך ליתן חמשים כסף, ר' יהודה בר סימוחן אמר משור נגח למד משה, שנאמר אם עבד יגח השור [או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו] (שמות כא לב), ואנחנו הרמנו כבודו בשור, שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו כ), כל אחד ממנו צריך ליתן שלשים שקל, ידע הקב"ה מה בלבו של משה, א"ל חייך לא ככר כסף, ולא מאה כסף, ולא חמשים שקלים כסף, ולא שלשים שקלים, אלא זה יתנו.

‎כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, אָמַר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ (איוב ב, ד). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי: כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, יָרַד לְהוֹרוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ: מָצָאנוּ שֶׁפִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אָדָם כִּכַּר כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל (מלכים א כ, לט), כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יְהֵא נוֹתֵן כִּכַּר כֶּסֶף. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִמִּי לָמַד? מִמּוֹצִיא שֵׁם רָע. אָמַר הַכָּתוּב: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה (דברים כב, יט). וְאָנוּ הוֹצֵאנוּ שֵׁם רַע וְאָמַרְנוּ לָעֵגֶל, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, יִהְיֶה נוֹתֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאָה כֶּסֶף.