יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֪י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
אוצר מדרשים
פרק התקופה בכוכב חום. בחמה – שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד (נחום ג' י"ז), ובצינה – שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג' כ'), כוכב צינים, בחמה – [כצונן] כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר (משלי כ"ה י"ג). ובצינה – לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד (תהלים קמ"ז י"ז), מצעתים. בחמה – כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר (ישעיה י"ח ד'), ובצינה כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר (שם). כוכב חורב וחמה כחורב בציון, ובצינה ציה גם חום, כוכב אש בחמה גפרית אש, ובצינה – אש וברד שלג וקיטור, כוכב מטר בחמה ימטר על רשעים פחים, ובצינה יזוקו מטר לאידו, כוכב הרוח, בחמה – רוח סערה עושה דברו, ובצינה – רוח גדולה וחזק, במפיל התקופה בין מולד הלבנה שניהם בדרך אחד, הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא (יחזקאל ז' כ"ו), ובשני דרכים וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה (שם), כמושלים בתקופה כן מושלים בחדש, כסימן למטר כן סימן לטל, מזל שעה שהלבנה ממטיר בו ס"ח ב"ן ת"ך ק"ל ש"ם אמ"ץ בקצף ענ"ש בנחת דר"ט בכ"ל חמה ואור, שבתי חשך, לבנה – בין האור ובין החשך, התלי – וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת (עמוס ה' ח'), כוכב חמה מסלול ודרך. נוגה – וְנֹגַהּ [כיום] כָּאוֹר תִּהְיֶה (חבקוק ג' ד') צדק – וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו (ישעיה י"א ה'), מאדים – דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן (יואל ג' ג'), חמה מושלת ביום, לבנה מושלת בלילה, שבתי ביום ובלילה, יום ולילה לא ישבותו, התלי היום ולילה החשיך, כוכב בערב יום יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ (איוב ג' ט'), נוגה קדמתי הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, מאדים בבא השמש, חשך השמש בבואו, צדק בזרוח השמש, מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק (ישעיה מ"א ב'), חמה כוכב חום. וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס, שבתי צונן המדהבה, לבנה מצעתים, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והתלי הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ (עמוס ה' ח'). כוכב חורב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (ישעיה מ"ג ט"ז), נוגה מטר מנוגה ומטר, צדק הרוח רוח צדקה ומשפט, מאדים אש מאודם באשת לפידות, המזלים צינים ופחים, וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, צינים שנים ופחים שנים, והשאר שנים שנים, סימן ג׳ ל׳ ס׳ א׳ מ' ע׳ ט׳ ש׳ ב׳ ד׳ ת׳ ק׳ כקיץ לפחים, כקיץ לצינים, כחורף לפחים כן חורף לצינים. והמלך יושב בבית החורף בחדש השביעי, ששה מזלות וששה ארחות וששה דרכים בקובה, מעלה שבמעלות פני צפון, נמוך שבמעלות פני דרום, ארוכה פני צפון וקצרה פני דרום, ופני צפון ופני דרום דרך עיקש, פני צפון לפחים ופני דרום לצינים, זרח בקרן מזרחית ובא לו לקרן דרומית מערבית, מעלה שבמעלות ארוכה שבארחות, פתלתול ועקש ואין נסתר מחמתו, כאדם באכסדרה ומדורה על פניה, וצפונית מנשבת ומדורה מקדיר. חצי מזרח וחצי מערב דרך ישר, צפונית מן הצד ומדורה מן הצד, מדורה מפרדת וצפונו מוצק זורח בקרן מזרחית דרומית, ובא לו לקרן מערבית דרומית, מדורה מאחריו וצפונו מלפניו, שנאמר וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם (יואל ב' כ'), כי הגדיל לעשות, הלילה כסיר על גבי כירה, האור לפני הסיר שְׁפֹת הַסִּיר בצידי הסיר, וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם (יחזקאל כ"ד ג') בירכתי הסיר, סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה (ירמיהו א' י"ג).
שמות רבה
דבר אחר: ואלה המשפטים, ויהי ביום השלישי בהיות הבקר בבקר ניתנה התורה ובערב נתנו המשפטים, הה"ד מבקר לערב יֻכַּתוּ. משל לשנים שירדו לִמְקָמָא, אחד אומן ואחד הדיוט. מי גרם להדיוט ללקות? לפי שלא היה לו מי שילמדנו. כך הקב"ה עמד על הר סיני ומחזיק בדין, שנאמר (דברים לב): ותאחז במשפט ידי. אמר דוד (תהלים ז): שפטני ה' כצדקי, בדק ולא היה לו שילמדנו, ולקה התחיל צווח (שם קמג): ואל תבא במשפט את עבדך, כל כך אימתי, עד שלא סידר לפניו את המשפטים, לקיים מה שנאמר: מבקר לערב יֻכַּתוּ. דבר אחר: ואלה המשפטים מהו מבלי משים לנצח יאבדו? אמר איוב להקב"ה (איוב כג): מי יתן ידעתי ואמצאהו אערכה לפניו משפט. משל לבריון שהיה שכור. בעט בפלקי והוציא איסרין, רגם איקונין של מלך, קלל לשוטר, אמר: הודיעני באיזה המקום המלך שרוי, ואני מלמדו את הדין. נכנס, הראו לו המלך יושב בבימה, סגר למטרונה, וטרד אפרכוס, סימא לדוכוס, נתן קטריקי לקרטוס, קרב קיסין למגיסטיר. כיון שראה המלך עושה כך, נתיירא. אמר: בבקשה מכם, שכור הייתי ולא ידעתי כח המלך. כך היה איוב עומד וצווח: מי יתן ידעתי ואמצאהו, אערכה לפניו משפט. רגם האיקונין שאמר (שם ג): יאבד יום אולד בו. בעט בפילקי והוציא איסרין (שם): יחשכו כוכבי נשפו. קלל לשלטון (שם): הלילה ההוא יקחהו אופל. ראה המלך יושב בבימה סגר למטרונה (במדבר יב): והנה מרים מצורעת כשלג. טרד למשה (שם כ): לכן לא תביאו את הקהל הזה. סימא לדוכוס, זה יצחק, שנא' (בראשית כז) ותכהין עיניו מראות. נתן קטריקי לאברהם, שנא' (שם טו) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך. קרב קיסין על יעקב ( שם לב): והוא צולע על ירכו. כשראה איוב אמר: בבקשה ממך שכור הייתי, שנאמר (איוב טו) ואף אמנם שגיתי, אתי תלין משוגתי. וכל כך למה? שלא היו יודעין כחו של דין. הוי, מבלי משים לנצח יאבדו: