לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃ (פ)
מדרש תנחומא
יָצָא מֵעֵשָׂו, בָּאָה עָלָיו צָרַת דִּינָה. יָצָא מִצָּרַת דִּינָה, בָּאָה עָלָיו צָרַת רָחֵל. אַחַר כָּל הַצָּרוֹת בִּקֵּשׁ לָנוּחַ קִמְעָא, בָּאָה עָלָיו צָרַת יוֹסֵף. וְהַכָּתוּב צוֹוֵחַ, לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי (איוב ג, כו). אַחַר כָּךְ בָּאָה עָלָיו צָרַת שִׁמְעוֹן. אַחַר כָּךְ צָרַת בִּנְיָמִין. לְפִיכָךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּאֵל שַׁדַּי וְאוֹמֵר: מִי שֶׁאָמַר לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי, יֹאמַר לְיִסּוּרַי דַּי. לְפִי שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ הָיוּ נִמְתָּחִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁאָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּיְּכֶן. לְפִיכָךְ כְּתִיב וְאֵל שַׁדַּי.
תנחומא בובר
[ואל שדי יתן לכם רחמים]. מה ראה יעקב לברכן באל שדי, ללמדך שהרבה יסורין באו עליו, עד שהוא במעי אמו עשו מריב עמו, שנאמר ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כה כב), וכן הוא אומר על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו (עמוס א יא), רחמו כתיב, ברח מפני עשו ללבן, ראה כמה צרות, הייתי ביום אכלני חורב וגו' (בראשית לא מ), היאך שיצא רדף אחריו לבן להורגו [שנאמר] וירדוף אחריו דרך (שלשת) [שבעת] ימים (שם לא כג) נמלט ממנו בא עשו בקש להורגו הפסיד עליו כל אותו דורון עזים מאתים וגו' (שם לב טו), יצא מעשו באתה עליו צרת דינה, ואח"כ צרת רחל, ואח"כ הצרות הללו, בקש לנוח קימעא, עד שבאתה צרת יוסף, ואח"כ צרת יצחק אביו שמת עשר שנים אחר מכירתו של יוסף, והכתוב צווח לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז (איוב ג כו), אח"כ באה עליו צרת שמעון, ואח"כ צרת בנימן, לפיכך היה מתפלל ואל שדי ואומר מי שאמר לשמים ולארץ די יאמר ליסורי די, לפי כשברא הקב"ה לשמים ולארץ נמתחין והולכין עד שאמר להן הקב"ה די לפיכך כתיב ואל שדי.
שמות רבה
ויבא עמלק - הדא הוא דכתיב (איוב ג, כו): לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז. לא שלותי, מבבל. ולא שקטתי, ממדי. ולא נחתי, מיון. ויבא רוגז, באדום. דבר אחר: לא שלותי, מגזירה הראשונה, שגזר פרעה עלי, שנאמר (שמות א, יד): וימררו את חייהם. והעמיד לו הקדוש ברוך הוא גואל, זו מרים, על שם המירור. ולא שקטתי, מגזירה שנייה, (שם שם, טז): אם בן הוא והמתן אותו, והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל, זה אהרן, על שם ההריון. ולא נחתי, מגזירה שלישית, שגזר ואמר (שם שם, כב): כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, והעמיד הקדוש ברוך הוא גואל על שם המים, זה משה, שנאמר (שם ב, י): כי מן המים משיתיהו. ויבא רוגז, זה עמלק: