איוב טו:כ מדרש: מדרש תנחומא, תנחומא בובר, קוהלת רבה ומדרש תנאים

‎וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וְגוֹ' (קהלת ח, י). וְכִי יֵשׁ רְשָׁעִים קְבוּרִים בָּאִים וּמְהַלְּכִים. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵן מֵתִים וְכִקְבוּרִין בְּחַיֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל (איוב טו, כ). מַה הוּא מִתְחוֹלֵל? מֵת חוֹלֵל.

וישמע יתרו וגו' (שמות יח א). זש"ה ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו (קהלת ח י). וכי יש רשעים קבורים [באים] ומהלכים, ששלמה אמר קבורים ובאו, אלא אמר ר' סימון אלו הרשעים שהן קבורים ומתים בחייהם, שנאמר כל ימי רשע הוא מתחולל (איוב טו כ), מהו מתחולל, שהוא מת וחלל.

וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אִם בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר רְשָׁעִים, וְאוֹתָן לֹא הָיוּ אֶלָּא צַדִּיקִים, וְאִם בִּבְנָהּ שֶׁל צָרְפִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר קְבֻרִים, וְהוּא לֹא נִקְבַּר, וְאִם בְּצִדְקִיָּה בֶּן כְּנַעֲנָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וָבָאוּ, וְהוּא לֹא בָא, אֶלָּא (מלכים ב יג, כא): וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וגו' וַיְחִי, יָכוֹל לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיָּקָם עַל רַגְלָיו, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיְתָה עֲמִידָתוֹ אֶלָּא לְשָׁעָה לִפְרשׁ מֵאוֹתוֹ צַדִּיק בִּלְבָד. וּמַהוּ וָבָאוּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר שָׁקְעָה שִׁמְשָׁן וְהִטָּהֳרוּ. הָא מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, ז): וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. אָמַר רַבִּי לֵוִי (איוב טו, כ): כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל, מֵת וְחָלָל, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כא, ל): וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בַּגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה. וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָלְכוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר, וְיִשְׁתַּכְּחוּ מַעֲשִׂים רָעִים. אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּ מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָשׂוּ בָּעִיר. גַּם זֶה הָבֶל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵינֶנּוּ הֶבֶל וְזֶה הֶבֶל שֶׁאֵינָן בָּאִין מֵאֲלֵיהֶן. רַבִּי בּוֹן אָמַר צַדִּיקִים הָלְכוּ לְשָׁם וַיָּבוֹאוּ, כְּגוֹן יוֹסֵף לְאָסְנַת, יְהוֹשֻׁעַ לְרָחָב, בֹּעַז לְרוּת, משֶׁה לְחוֹבָב. אָמַר רַבִּי אַחָא אֵין זֶה הֶבֶל, אֶלָּא שֶׁאֵין הַבְּרִיּוֹת בָּאִין וּמִתְקַדְּשִׁין לְתַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.