איוב טו:כג מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

(דף לב ע״א) ואמר רבי נתן בר אבא אמר רב כל המצפה לשלחן חברו עולם חשך בעדו שנאמר (איוב טו כג) נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך רב חסדא אמר אף חייו אינן חיים תנו רבנן ג׳ חייהם אינן חיים אלו הן המצפה לשלחן חברו ומי שאשתו מושלת עליו ומי שיסורין מושלין בגופו:

ביצה פרק ד - ט אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: עַתִּירֵי בָּבֶל, יוֹרְדֵי גֵּיהִנָּם הֵם, [כִּי הָא דְּשַׁבְּתַאי בַּר מָרִינוּס אִקְּלַע לְבָבֶל. בָּעָא מִינַיְהוּ עִסְקָא, וְלָא יְהָבוּ לֵיהּ. מְזוֹנֵי, מֵיזַן נַמִּי לָא זַיְנוּהוּ. אָמַר: הַנֵי, מֵעֵרֶב־רַב קָא אַתּוּ, דִּכְתִיב: (דברים י״ג:י״ח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ", כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ]. וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחָן חֲבֵרוֹ, הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט״ו:כ״ג) נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ". רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָן חַיִּים. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, חַיֵּיהֶם אֵינָן חַיִּים, אֵלּוּ הֵן: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד. וְתַנָּא קַמָּא, אַמַאי לָא חָשִׁיב לָהּ? אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּין בְּמָאנֵיהּ.

לז בּוֹנְיוּס בֶּן בּוֹנְיוּס אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה, אָתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, אָמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מָאתַיִם מָנֶה. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי, יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: רַבִּי, אָבִיו שֶׁל זֶה יֵשׁ לוֹ אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף עֲיָרוֹת בַּיַּבָּשָׁה. אָמַר לֵיהּ: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל אָבִיו, אֱמֹר לוֹ: אַל תְּשַׁגְּרֵהוּ לְפָנַי בַּכֵּלִים הַלָּלוּ. רַבִּי, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כִּדְדָרִישׁ רַבָּה בַּר מָרִי: (תהילים ס״א:ח׳) "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". אֵימָתַי "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים"? בִּזְמַן שֶׁ"חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". (וזה לשון המאמר שבמסכת יום־טוב פרק המביא:) (דף לב ע"ב) אָמַר רַב נָתָן [בַּר אַבָּא, אָמַר רַב]: עֲתִירֵי בָּבֶל, יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם הֵם. כִּי הָא דְּשַׁבְּתַּי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מָרִינוּס אִיקְלַע לְבָבֶל, בָּעָא מִינַיְהוּ זוּזֵי לְעִיסְקָא, וְלָא יְהָבוּ לֵיהּ. מְזוֹנֵי, מֵיזוּן נַמִּי לָא זַיְנוּהוּ. אָמַר: הַנֵי, מֵעֵרֶב־רַב קָאַתִּי, דִּכְתִיב: (דברים י״ג:י״ח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ"; כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֵין מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא, אָמַר רַב: כָּל הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט״ו:כ״ג) "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ", רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָם חַיִים. תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, חַיֵּיהֶן אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵרוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִים בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּקאֶחָד. וְתַנָּא קַמָּא, אַמַּאי לָא חָשִׁיב לָהּ? אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּין בֵּיהּ.