איוב טז:יז מדרש: שמות רבה

וייראו העם את ה' - שנו רבותינו: הקורא את שמע צריך להזכיר קריעת ים סוף, ומכת בכורים באמת ויציב, ואם לא הזכיר אין מחזירין אותו, אבל אם לא הזכיר יציאת מצרים, מחזירין אותו, שנאמר (דברים טז, ג): למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. ומה בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף? אלא, שיציאת מצרים קשה, שנאמר (שם ד, לד): או הנסה אלהים. (שם שם, כ): ואתכם לקח ה'. תדע לך, שזו קשה מזו שביציאת מצרים. כתיב (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, אבל בקריעת ים סוף אינו מזכיר את השם. ולמה צריך להזכיר קריעת ים סוף באמת ויציב? לפי שכיון שקרע להם את הים, האמינו בו, שנאמר: ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובזכות האמנה שהאמינו, זכו לומר שירה ושרתה עליהם שכינה. שכן כתיב אחריו (שם טו, א): אז ישיר משה, לכך צריך אדם לסמוך גאולה לתפלה, כשם שהם הסמיכו שירה אחר האמנה והקריעה, וכשם שהן טהרו לבם ואמרו שירה, שכן כתיב: וייראו העם את ה' ויאמינו ואחר כך, אז ישיר. כך צריך אדם לטהר לבו קודם שיתפלל. וכן איוב אמר (איוב טז, יז): על לא חמס בכפי ותפלתי זכה. אמר רבי יהושע הכהן בר רבי נחמיה: וכי יש תפלה עכורה? אלא כל מי שידיו מלוכלכות בגזל, הוא קורא להקדוש ברוך הוא ואינו עונה אותו. למה? שתפלתו בעבירה, שנאמר (בראשית ו, יג): ויאמר ה' לנח קץ כל בשר וגו'. אבל איוב שלא היה בעמלו גזל, היתה תפלתו זכה, לכך אומר: על לא חמס בכפי, לפי שאין עול בכפי ובעמלי, תפלתי זכה!אמר רבי חמא בר רבי חנינא: מנין שכל מי שהגזל בידו תפלתו עכורה? שנאמר (ישעיה א, טו): ובפרשכם כפיכם וגו' אינני שומע. מפני מה? שידיכם דמים מלאו. ומנין שכל מי שמרחיק עצמו מן הגזל תפלתו זכה? שנאמר (תהלים כד, ד): נקי כפים ובר לבב. מה כתיב אחריו? (שם שם, ה-ו): ישא ברכה מאת ה' זה דור דורשיו: