שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃
מדרש תנחומא
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח (איוב יב, כא). הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּיִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בִּקְשׁוּ לְגַלּוֹת מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִצְחָק כְּתִיב בּוֹ, וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל. בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַקֵּץ, וְהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ. יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וְגוֹ'.