איוב יד:יח מדרש: מדרש שכל טוב, תנחומא בובר, אגדת בראשית ובראשית רבה

נבל תבל. לשון השרה ונפילה, ודומה לדבר ואולם הר נופל יבול (איוב יד יח), כנבול עלה מגפן (ישעי' לד ד), (כתאנה) [כאלה] נובלת עליה (שם א ל), ועליהו לא יבול (תהלים א ג), וכל דומיהן, בי"ת למ"ד לבדם הן יסוד התיבה, נו"ן תי"ו הן תכשיטין שכן דרך אותיות אית"ן להיותן תכשיטין לתיבה להדבירה על אופן מפעל:

ויסע משם אברהם ארצה הנגב (בראשית כ א). זש"ה ואולם הר נופל יבול (איוב יד יח), זו סדום וחברותיה, שנאמר השמש יצא על הארץ וגו' וה' המטיר (שם כג כד), אמר ר' שמואל בר נחמני אוי להם לרשעים שהם גורמים למקם של רחמים, ליעשות מקום של פורענות, שהרי דוד מקלס הללויה הללו את ה' מן השמים (תהלים קמח א), ואין שם לא אש ולא ברד ולא גפרית. אמר ר' אריסטי חברינו הוד והדר לפניו (שם צו ו), היכן הוא מקום של פורענות, מן הארץ, שנאמר הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות (שם קמח ז), הרי מן הארץ, והיאך כתיב וה' המטיר וגו' מן השמים, אלא ללמדך מתחלה שנבראו גזר עליהם הקב"ה ואמר להם לפי מה שתהיו רואים את הבריות כך היו נעשים להם, משל למה הדבר דומה למולייר של זהב, בקש מים חמין הוא מוצא מתוכו, בקש גחלים מוציא מתוכו, כך אמר הקב"ה לשמים לפי מה שאתם רואים עשו, לסדומים ולבני עשו גפרית ואש, לישראל טל, שנאמר והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל (מיכה ה ו). אמר הקב"ה מה אני צריך לאלו, מיד הפך אותם, שנאמר ויהפך את הערים האל וגו' (בראשית יט כה), הוי אומר ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו, ואין צור אלא אברהם, שנאמר הביטו אל צור חוצבתם וגו' (ישעיה נא א), שנסע ממקומו, שנאמר ויסע משם אברהם וגו'.

פרק כ"ה תורה.
[א] ויסע משם אברהם (בראשית כ א). זש"ה ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו (איוב יד יח), מה כתיב למעלה השמש יצא על הארץ וגו', וה' המטיר וגו', ויהפך וגו' (בראשית יט כג כד וכה). אמר אברהם לא ישבתי נגד סדום וחברותיה, אלא שאהא מקבל העוברים ושבים, מפני שסדום ועמורה לא היו זוכין לעניים, שנאמר ויד עני ואביון לא החזיקה (יחזקאל טז מט), וכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (בראשית יג יג) רעים זה לזה. וחטאים בגלוי עריות. לה' בע"א. מאד בשפיכות דמים, לפיכך ישב אברהם כנגדה שיהא מקבל את העוברים ואת השבים, כיון שהפכן הקב"ה בעונותיהם, אמר אברהם ומה אהי' יושב כאן, אין עוד לזכות כאן אלא הריני הולך למקום אחר, שנאמר ואולם הר נופל יובל (איוב יד יח), ואין הר אלא סדום, שנאמר המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו (שם ט ה). וצור יעתק ממקומו (איוב יד יח), זה אברהם, שנאמר הביטו אל צור חצבתם (ישעי' נא א), לכך נאמר ויסע משם אברהם.