איוב כח:ז מדרש: קוהלת רבה, תנחומא בובר, ויקרא רבה ופרקי דרבי אליעזר

לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִים בְּבָתֵּי קַרְקָסִיאוֹת וּבְבָתֵּי תֵּיאַרְטִיאוֹת שֶׁלָּהֶם. וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה, מַה טִּיבוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לְהִכָּנֵס שָׁם. דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה מִדַּת הַדִּין עַל דּוֹר הַמַּבּוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כא, ט יג): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו' זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וגו' שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל וגו' יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וגו' יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וגו', מַה כְּתִיב תַּמָּן (איוב כא, יג): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ: מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עֹשָׂה, חַיֵּיכֶם שֶׁאֶמְחֶה אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם. דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה מִדַּת הַדִּין עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, ה): אֶרֶץ מִמֶּנָהּ יֵצֵא לָחֶם וגו' מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וגו', וּכְשֶׁאָמְרוּ נְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינוֹתֵינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּיכֶם אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כט): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם.

[ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אנשי סדום, ארץ ממנה יצא להם ותחתיה נהפך כמו אש (איוב כח ה), מקום ספיר אבניה וגו' (שם שם ו), נתיב לא ידעו עיט וגו' (שם שם ז), ולא הדריכוהו בני שחץ וגו' (שם שם ח), כיון שאמרו נשכח את הרגל מבינותינו, דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל וגו' (שם שם ד), א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם שאשכח אתכם מן העולם, הה"ד וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' ויהפוך את הערים האל וגו' (בראשית יט כד כה)].

דָּבָר אַחֵר, וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, נָתַן שַׁלְוָה לַסְדוֹמִיִּים מִי בָּא וְחִיְּבָן, וּמַה שַּׁלְוָה נָתַן לָהֶם (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר מִיל, וְכַמָּה הוּא פְּרוּסָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁנֵי טְפָחִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טֶפַח, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, כֵּיוָן דַּהֲוָה קָאי עַל אִילָנַיָא דִסְדוֹם לָא הֲוָה יָכֵיל לְמֶחֱמֵי עַל אַרְעָא מִן חֵילֵיהוֹן דְּאִילָנַיָא. מְקוֹם סַפִּיר, כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגַּנָּן וְנוֹתֵן לוֹ יָרָק בְּאִסָּר, הָיָה מוֹצֵא בַּעֲפָרוֹ זָהָב, כְּדִכְתִיב (איוב כח, ז): וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶּנּוּ (איוב לד, כט): וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ, שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם. מִי אָמַר לוֹ לֹא עָשִׂיתָ כַּשּׁוּרָה, וּבַמֶּה הִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, הִמְטִיר עֲלֵיהֶן גָּפְרִית וְאֵשׁ (בראשית יט, כט): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'.