איוב כח:יב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), שיר השירים רבה, במדבר רבה ומדרש תנחומא

תניא אמר רבי יהודה אלמלא מקרא כתוב א״א לאומרו היכן משה מת בחלקו של ראובן דכתיב (דברים לד א) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ונבו בחלקו של ראובן קיימא דכתיב (במדבר לב לז) ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים ואת נבו ואת בעל מעון (נבו ששם מתו ג׳ נביאים משה אהרן ומרים) והיכן משה קבור בחלקו של גד דכתיב (דברים לג כא) וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון מחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוי ארבעה מילין אותן ארבעה מילין מי הוליכו מלמד שהיה משה מת מוטל בכנפי שכינה ומלאכי השרת אומרים (שם) צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל והקב״ה מאי אמר (תהלים צד טז) מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און ושמואל אמר (קהלת ח א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ורבי יוחנן אמר (איוב כח יב) והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ורב נחמן בר יצחק אמר (דברים לד ה) וימת שם משה עבד ה׳. סמליון אמר וימת שם משה ספרא רבא דישראל:

כַּד דְּמַךְ רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי, עָאל רַבִּי אִילָא וְאַפְטַר עִלּוֹי (איוב כח, יב) (איוב כח, כ): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה, תְּהוֹם אָמַר לֹא בִי הִיא וְיָם אָמַר אֵין עִמָּדִי, וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהֵם תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חֲלִיפִין, וְאֵלּוּ הֵן: (איוב כח, א ב): כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָהָב יָזֹקּוּ, בַּרְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה, תַּלְמִיד חָכָם אִם מֵת מִי מֵבִיא לָנוּ תְּמוּרָתוֹ, אָנוּ שֶׁאִבַּדְנוּ אֶת רַבִּי סִימוֹן, מֵהֵיכָן נִמְצָא כָּמוֹהוּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁבָטִים מְצִיאָה מָצְאוּ, וּכְתִיב (בראשית מב, כח): וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ, אָנוּ שֶׁאִבַּדְנוּ אֶת רַבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִי מֵאֵיכָן אָנוּ מוֹצְאִים תְּמוּרָתוֹ, הֱוֵי: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא.

הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' (במדבר ג, ו), הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יג יד): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וגו' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וגו', צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מָה הַתָּמָר הַזּוֹ צִלָּהּ רָחוֹק, כָּךְ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים רָחוֹק מֵהֶם עַד לָעוֹלָם הַבָּא. מָה הַתָּמָר הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים רְטוּבִים, נִיקוֹלַוְוסִין, נוֹבְלוֹת, וְעוֹשָׂה סוֹלִין. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בָּהֶם בּוּרִים. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהֶם נוֹבְלוֹת שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר וְעוֹשָׂה תְּמָרִים וְהֵם נִכְנָסוֹת לָאוֹצָר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר מֵהֶם נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהֶם לֹא נִכְנְסוּ. מָה הַתְּמָרָה הַזּוֹ עוֹשָׂה תְּמָרִים וְעוֹשָׂה קוֹצִים וְכָל מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִגְבּוֹת תְּמָרִים הַקּוֹצִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שׁוֹלְטִין בּוֹ, כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר עַצְמוֹ מֵהֶם נְשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְאַף כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסוֹלֶת אֶלָּא תְּמָרִים לַאֲכִילָה, לוּלָבִין לְהִלּוּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לַכְּבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְקָרוֹת בָּהֶן אֶת הַבַּיִת. כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי אַגָּדָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִצְווֹת, מֵהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת וְכָל הָעִנְיָן. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ לִבָּהּ מְכֻוָּן לְמַעְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל לִבָּן מְכֻוָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כה, טו): עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי. דָּבָר אַחֵר, מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ לָהּ תַּאֲוָה, כָּךְ צַדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם תַּאֲוָה, מַה תַּאֲוָתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַעֲשֶׂה בִּתְמָרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחַמְתָן וְלֹא הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת, וְהָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָהּ וְלֹא עָשְׂתָה פֵּרוֹת, אָמַר לָהֶם דִּקְלֵי תְּמָרָה הִיא רוֹאָה מִירִיחוֹ וְהִיא מִתְאַוָּה לָהּ בְּלִבָּהּ, וְהֵבִיאוּ מִמֶּנָּהּ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתָהּ מִיָּד עָשְׂתָה פֵּרוֹת, כָּךְ כָּל תַּאֲוָתָן וְצִפּוּיָין שֶׁל צַדִּיקִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַה תְּמָרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹשָׂה פָּחוֹת מִשְׁלשֶׁת אָנְבּוֹנִין, כָּךְ אֵין יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים מִשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים בָּעוֹלָם כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ז, ט): אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. מַה תְּמָרָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ לוּלָבִין לְהַלֵּל, וַחֲרָיוֹת לְסֻכָּה, אֲפִלּוּ הַסִּיב שֶׁלָהּ הוֹלֵךְ לְחִזּוּק וְעֵצָהּ לְהַדְלִיק, כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, יְשָׁרִים, חֲסִידִים, בְּנֵי תוֹרָה, אֲפִלּוּ סוּרֵיהֶן גּוֹמְלֵי חֶסֶד אִינוּן. אִי מָה הַתְּמָרָה אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים כָּךְ הַצַּדִּיקִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים צב, יג): כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ לְרַב הוּנָא וְאָמַר הָיִינוּ בְּבָבֶל וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּהּ כֵּלִים, שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת. אִי מָה הָאֶרֶז הַזֶּה אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים אֵין עוֹשִׂין פֵּרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, מַה הַתְּמָרָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת כָּךְ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, י): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְרֹאשָׁם וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ הוּא נוֹפֵל וָמֵת, כָּךְ כָּל מִי שֶׁהוּא בָּא וּמִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל סוֹף שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן שָׂרָה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה הוּא וּבֵיתוֹ בִּנְגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה וגו'. מַה תְּמָרָה וְאֶרֶז גְּדוֹלִים מִכָּל הָאִילָנוֹת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, ד): כִּי גָדוֹל מָרְדְּכַי וגו', (שמואל ב ה, י), וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל. מַה תְּמָרָה אִם נֶעֶקְרָה אֵין לָהּ חִלּוּפִים כָּךְ הֵם הַצַּדִּיקִים אֵין לָהֶם חִלּוּפִים בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. דָּבָר אַחֵר, צַדִּיק כַּתָּמָר וגו' מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים וְהִפְרִיחוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים, בְּעֵת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ גִּדְּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל כָּאֶרֶז הַזֶּה שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וְגָדוֹל בַּלְּבָנוֹן מִשְּׁאָר הָאִילָנוֹת, כָּךְ הֵם גְּדוֹלִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא בָּחַר בְּכָל הַשְּׁבָטִים לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי בִּלְבָד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צב, יד): שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', אָמַר רַבִּי חָנָן בֶּן פָּזִי עַד שֶׁהֵם שְׁתוּלִים הֵם בְּבֵית ה', אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם בְּבֵית הַסֵּפֶר. דָּבָר אַחֵר, שְׁתוּלִים בְּבֵית ה', שֶׁלֹא הָיוּ זָזִים מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְעוֹלָם. בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ, אֵלּוּ הַשִּׁירוֹת, תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו'.