אֵֽין־חֹ֭שֶׁךְ וְאֵ֣ין צַלְמָ֑וֶת לְהִסָּ֥תֶר שָׁ֝֗ם פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
מדרש תנחומא
וְנָסוּ הַצְּלָלִים, שֶׁאֵין בּוֹ צֵל לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן (איוב לד, כב).
תנחומא בובר
ד"א עד שיפוח היום, זה יום הדין, ונסו הצללים, שאין צל לרשעים, שנאמר אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און (איוב לד כב), אלך לי אל הר המור, זה בית המקדש, שהיו מקטירין שם המור.
מדרש תהילים
מקצה השמים מוצאו. שבאחד בתמוז אין צל לכל בריה תחתיו. ותקופתו על קצותם. רבנן אמרו יש גיהנם לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון. ר' ינאי ורבי שמעון בן לקיש אמרי תרוויהו אין גהינם לעתיד לבוא אלא השמש הזו שהיא מלהטת את הרשעים. שנאמר (מלאכי ג יט) כי הנה היום בא בוער כתנור. את מוצא שהוא נתון בנרתיק והוא נתון בגלגל ובריכה של מים שעל גבי הרקיע עוברת תחתיו והוא מתיש חמתו במים אשר מעל לרקיע ואף על פי כן אין נסתר מחמתו. מה הקב"ה עושה לעתיד לבוא שולף אותו מנרתיקו ומביא לרקיע השני ודן בו את הרשעים והוא שורפן שנאמר (שם) כי הנה היום בא בוער כתנור. אמר רבי יהושע צדקה עשה הקב"ה בעולם שלא נתנו ברקיע הראשון (שאלמלא) [שאלמלי] נתנו ברקיע הראשון לא היה כל בריה תחתיו צל שנאמר אין נסתר מחמתו. אבל לעתיד לבוא מי נסתר מחמתו מי שהוא עוסק בתורה. מה כתיב אחריו תורת ה' תמימה משיבת נפש. וכן הוא אומר (איוב לד כב) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און. ומי נסתר מי שהוא עוסק בתורה. שנאמר (מלאכי ג כב) זכרו תורת משה עבדי. וכתיב תורת ה' תמימה. אחרינא אמר ולמה היא משיבת נפש שהיא תמימה. עדות ה' נאמנה. ולמה (שהיא) [היא] מחכימת פתי שהיא נאמנה: