בִּלְעֲדֵ֣י אֶ֭חֱזֶה אַתָּ֣ה הֹרֵ֑נִי אִֽם־עָ֥וֶל פָּ֝עַ֗לְתִּי לֹ֣א אֹסִֽיף׃
תנחומא בובר
כתיב לא אחריש בדיו ודבר גבורות והין ערכו (איוב מא ד), אמר הקב"ה שלא יאמרו בני אדם אף אנו מדברם עם הקב"ה כשם שדבר אברהם והוא שותק לנו, אמר הקב"ה לאו לא אחריש בדיו, אלא לאברהם בלבד אני שותק, למה שהוא שתק לי, אף אני שותק לו, אימתי שתק אברהם, כשאמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), ואחר כך אמרתי לו קח נא את בנך (שם כב ב), ושתק לי, שנאמר ואני כחרש לא אשמע (תהלים לח יד), אף אני אחריש לו, ואע"פ שאמר דברים קשים, שנאמר ודבר גבורות (איוב מא ד), אלא והין ערכו ערב לי, ומה גבורות דבר, ראה מה כתיב ויגש אברם ויאמר האף תספה (בראשית יח כג), אמר אברהם לפני הקב"ה רבונו של עולם חלילה לך וגו', שלא יאמרו באי עולם כך אומנתו שהוא מאבד את הדורות במדת אכזריות, איבד דור אנוש, ודור המבול, ודור הפלגה, אינו מניח אומנותו, [לכך אמר אברהם] חלילה לך. א"ל הקב"ה כך אמרת בא וראה ואעביר לפניך כל הדורות שאיבדתי, ואראך שלא גביתי לפורענותם מהם, ואם תעלה על דעתך שלא עשיתי כהוגן, למדני ואני עושה, שנאמר בלעדי אחזה אתה הורני אם עול פעלתי לא אוסיף (איוב לד לב) ואיני אוסיף עוד, אמרו לפניו רבונו של עולם הס לך אין אתה מעביר דין על כל בריה, שנאמר לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (שם שם י), אלא כי פועל אדם ישלם לו וגו' (שם שם יא), לכך הוא אומר חלילה לך וגו'.
מדרש שכל טוב
בלעדי אלהים יענה. תלה הגדולה בבעליה, וכן אמר בלעדי חוץ ממני יש בידו של הקב"ה לענותו לפרעה פתרון חלומו בשלום, כל מקום שתמצא בלעדי שמפיק יו"ד, הרי הדבר כנגד אומר, כגון בלעדי רק אשר (יאכלו) [אכלו] הנערים (בראשית יד כד), היש (אלהים) [אלוה] מבלעדי (ישעיה מד ח), וכל דומיהן, אבל אם אינו מפיק יו"ד, כגון בלעדי [אחזה] אתה (אדוני) [הורני] (איוב לד לב), הוא חוץ סתם כמו לבד, בשביל שראה פרעה שמיעט יוסף את עצמו, אז הכיר בו שהוא נבון דעת:
אגדת בראשית
[ב] ד"א חלילה לך. זש"ה לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו (איוב מא ד), אמר הקב"ה שלא יאמרו בני אדם אף אנחנו מדברים בהקב"ה כשם שדבר אברהם, אמר הקב"ה לו (פי' לו קרי) אחריש בדיו, לאברהם בלבד אני שותק, למה, שהוא שתק לי, ואף אני שותק לו, ואימתי שתק אברהם, אלא אמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא יב), ואחר כך אמרתי לו והעלהו שם לעולה (שם כב ב), ושתק, שנאמר ואני כחרש לא אשמע וגו' (תהלים לח יד), אף אני מחריש לו, לו אחריש בדיו (איוב שם), ואע"פ שאמר לי דברים קשים, ודבר גבורות וחין ערכו, ערב עלי, ומה גבורות דבר, ויגש אברהם וגו' (בראשית יח כג). רבי יהודה אומר אין ויגש אלא לשון מלחמה, שנאמר ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה (ש"ב י יג). ורבי נחמי' אומר אין ויגש אלא לשון בקשה, שנאמר ויגש אליו יהודה (בראשית מד יח). וחכמים אומרים אין ויגש אלא לשון תפילה, שנאמר ויהי בעלות המנחה ויגש וגומר (מ"א יח לו). אמר לו חלילה לך וגומר (שם שם כה). שלא יהו אומרים כך הוא אומנתו של הקב"ה לחייב את הבריות במדת אכזריות, דורו של אנוש, דור המבול, ודור הפלגה, אינו מניח אומנתו, חלילה לך, אמר לו הקב"ה ומה את גוזר בוא ואני מעביר לפניך כל הדורות שאבדתי, ומראה לך שלא לפי עונותיהם גביתי מהם, אלא פחות מיכן, ואם תראה דעתך שלא עשיתי כהוגן למדני ואני עושה מיכן ואילך, שנאמר בלעדי אחזה אתה הוריני אם עול פעלתי לא אוסיף (איוב לד לב), בלעדי אחזה מה שעשיתי בלעדך שנגליתי לך במחזה, בלעדי אחזה, אמר הן, מיכן ואילך אם עול פעלתי לא אוסיף עוד, אמר לו אברהם חס ושלום אין אתה מעביר דין על בריה, שנאמר לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול כי פועל אדם ישלם לו (איוב לד י יא), לכך נאמר חלילה לך.