כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תניא רבי אליעזר אומר כל העולם כלו ממימי אוקינוס הוא שותה שנאמר (בראשית ב ו) ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. אמר ליה ר׳ יהושע והלא מימי אוקינוס מלוחין הם אמר ליה מתמתקין הן בעבים רבי יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים יא יא) למטר השמים תשתה מים אלא מה אני מקיים ואד יעלה מן הארץ מלמד שהעננים מתגברין ועולין עד לרקיע ופותחין פיהם כנאד ומקבלין מי מטר שנאמר (איוב לו כז) יזוקו מטר לאדו והם מנוקבות ככברה ובארות ומחשרות מים על גבי קרקע שנא׳ (ש״ב כב יב) חשרת מים עבי שחקים ואין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא ללמדך שגדול יום הגשמים כיום שנברא בו שמים וארץ שנא׳ (איוב ט י) עושה גדולות עד אין חקר וכתיב (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ וכתיב להלן (ישעיה מ כח) הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם וגו׳ עד אין חקר לתבונתו וכתיב (תהלים סה ז) מכין הרים וגו׳.
עין יעקב
לא תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, מִמֵּימֵי אוֹקְיָנוּס הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ב׳:ו׳) "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה". אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא מֵימֵי אוֹקְיָנוּס מְלוּחִין הֵם! אָמַר לֵיהּ: מִתְמַתְּקִין בֶּעָבִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוּ, מִמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י״א:י״א) "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם". אֶלָּא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ"? מְלַמֵּד, שֶׁהָעֲנָנִין מִתְגַּבְּרִין וְעוֹלִין (עד) לָרָקִיעַ, וּפוֹתְחִין פִּיהֶם כְּנֹאד, וּמְקַבְּלִין מֵי־מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ו:כ״ז) "יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ", וְהֵם מְנֻקָּבוֹת כִּכְבָרָה, [וּבָאוֹת] וּמְחַשְּׁרוֹת מַיִם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב כ״ב:י״ב) "חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים". וְאֵין בֵּין טִפָּה לְטִפָּה אֶלָּא כִּמְלֹא נִימָא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט׳:י׳) "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר", וּכְתִיב: (שם ה) "הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ". וּכְתִיב לְהַלָּן: (ישעיהו מ׳:כ״ח) "הֲלֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם וְכוּ', אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ". (וכתיב: (תהילים ס״ה:ז׳) "מכין הרים בכחו" וגו'.) אָמַר מַר: (אמר לו רבי אליעזר) מִתְמַתְּקִים הֵם בֶּעָבִים. כְּמַאן אַזְלָא, הָא דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּתִיב: 'חֶשְׁכַת', וּכְתִיב: 'חַשְׁרַת'. שְׁקוֹל כַּ"ף שָׁדִי אַרֵי"שׁ, קָרִי בֵּיהּ: 'חַכְשְׁרַת'. הָא כֵּיצַד? מִתְמַתְּקִים הֵן בֶּעָבִים, כְּמַאן? כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְאִידָךְ? הַהוּא מִיבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַב דִּימִי, דְּאָמַר: אַמְרֵי בְּמַעֲרָבָא: חָשׁוּךְ עַנְנֵי, סְגִּיאָן מוֹהִי. נְהוֹר עַנְנֵי, זְעִירָן מוֹהִי.
בראשית רבה
הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין א"ר יונה אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים או תבן בכברה עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין רבי יודן בר' שמעון אומר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב לו) כי יגרע נטפי מים היך מה דאת אמר (ויקרא כו) ונגרע מערכך כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע שנאמר (ישעיה מ) היושב על חוג הארץ וגו' וחוג שמים יתהלך וחוג חוג לגזירה שוה א"ר אחא בשם רבי חנינא כטס הזה רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר כשתים ושלש אצבעות. רבי שמעון בן פזי אמר המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות בין מים למים למ"ד תלתין רבנן אמרין מחצה על מחצה: