איוב לח:ו מדרש: אוצר מדרשים, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב ומדרש שכל טוב

יום ראשון נטל גוש של שלג מתחת כסא הכבוד וזרק על פני המים באמצעו של עולם ונעשה ארץ, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ, ולקח אבן שתיה וירה אותה במקום בית המקדש ונתיסד עליה העולם שנאמר או מי ירה אבן פינתה, וקרא לארץ ועמדה במקומה כדי שלא תזוז לא לכאן ולא לכאן כאניה בפלגוס, שנאמר אל אלקים י״י דבר ויקרא ארץ. וכיון שזרח אורו, על ארץ ישראל זרח תחלה, ומשם האיר לכל העולם כולו, שנאמר מציון מכלל יופי אלקים הופיע. כיצד האירו? לבש טליתו ונתעטף באורו והאיר לעולם שנאמר עוטה אור כשלמה וגו'. והיו המים כל אותו היום מכסין את הארץ והיתה מתמוגגת עד שלבש לבוש גיאות ונתראה כבודו שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו', וחגר מחגורת של עוז והעמידה בעוזו שנאמר ה' עוז התאזר אף תכון וגו'.

פיסקא ושתיה היתה נקראת וכו׳ תנא שממנה הושתת העולם תני כמ״ד עולם מציון נברא (רמז בקרא והאבן אשר שמתי מצבה מהרש״א) דתניא ר׳ אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא שנאמר (איוב לח לח) בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו ר׳ יהושע אומר מצדדין נברא שנאמר (איוב לז ו) כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו. רבי יצחק אמר אבן ירה הקדוש ברוך הוא בים וממנה הושתת העולם שנאמר (שם לח ו) על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה. וחכמים אומרים מציון נברא שנאמר (תהלים נ א) מזמור לאסף אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו. ואומר (שם) מציון מכלל יופי אלהים הופיע. ממנו מוכלל יופיו של עולם. תניא רבי אליעזר אומר תולדות השמים משמים נבראו הארץ מהארץ נבראו שנאמר (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וחכמים אומרים אלו ואלו מציון נבראו שנאמר (תהלים נ א) מציון מכלל יופי ממנו מוכלל יופיו של עולם:

נא פִּסְקָא. וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת וְכוּ'. תָּנָא: שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. (תנא) [תְּנַן] כְּמַאן דְּאָמַר: עוֹלָם, מִצִּיּוֹן נִבְרָא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם, מֵאֶמְצָעִיתוֹ נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ח:ל״ח) "בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִצְּדָדִין נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לז) "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר: הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ". רַבִּי יִצְחָק אָמַר: אֶבֶן יָרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם וּמִמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לח) "עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ? אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִצִּיּוֹן נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים נ׳:א׳) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֵּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ". וְאוֹמֵר: (שם) "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ", מִמֶּנּוּ מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר [הַגָּדוֹל] אוֹמֵר: תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ. תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ, מֵהָאָרֶץ נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ב׳:ד׳) "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי", מִמֶּנּוּ מֻכְלָל יָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם.