איוב מא:יד מדרש: שיר השירים רבה ופסיקתא דרב כהנא

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל, גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פִּצְחָה, צָהֳלָה, עֲלָצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה. גִּילָה (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן. שִׂישָׂה (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. שִׂמְחָה (ישעיה סו, י): שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם. רִנָּה (זכריה ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן. פִּצְחָה (ישעיה נד, א): פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי. צָהֳלָה (ישעיה יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי. עֲלָצָה (שמואל א ב, א): עָלַץ לִבִּי בַּה'. עֶלְזָה (תהלים כח, ז): וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. חֶדְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ו, טז): וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו']. תְּרוּעָה (תהלים צח, ד): הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ, וּכְתִיב (תהלים מז, ב): הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה. וְאִית דְּמַפְקִין תְּרוּעָה וּמְעַיְלִין דִּיצָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא.

[ד] פצחי רינה וצהלי לא חלה (ישעיה שם). בעשרה לשונות נקראת שמחה, גילה, שמחה, שישה, עליסה, עליצה, פיצחה, רינה, צהלה, חדווה, הרעה. ואית דמפקין הרעה ומעלין דיצה, ולפניו תדוץ דאבה (איוב מא:יד), מקרטעה כהדה חפיתא.