איכה ב:ח מדרש: איכה רבה ומדרש לקח טוב

חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא מִן הַכְּרוּז, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וגו', אָמַר רַבִּי אִילָם כְּאָדָם שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּמָקוֹם מְטֻנָּף וְעוֹקֵם אֶת חָטְמוֹ. נָטָה קָו, יֵשׁ קָו לְטוֹבָה וְיֵשׁ קָו לְרָעָה, לְטוֹבָה (זכריה א, טז): וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם, וְקָו לְרָעָה דֵּין, נָטָה קָו. לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ, כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא.

חשב י"י להשחית. זה שאמר הכתוב (ירמיה לב לא) כי על אפי ועל חמתי וגו' הוא יום חינוך הבית שבו נשא שלמה את בת פרעה והיה קול שמחת בת פרעה יוצאת כקול המשוררים בבית המקדש. נטה קו גזר גזירה כלומ' נטה עליהם מדת הדין. לא השיב ידו מבלע הם לא חזרו בהם והשם לא השיב ידו מבלע. ויאכל חיל וחומה. ר' חנינא אמר שורה ובר שורה.