איכה ג:ה מדרש: איכה רבה ומדרש לקח טוב

בִּלָּה בְשָׂרִי, זֶה צִבּוּר, וְעוֹרִי, זֶה סַנְהֶדְרִין, כְּשֵׁם שֶׁהָעוֹר חוֹפֶה עַל הַבָּשָׂר כָּךְ סַנְהֶדְּרִין חוֹפִין עַל יִשְׂרָאֵל. שִׁבַּר עַצְמוֹתָי, עִצּוּמַי, בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ כִּבְנֵי הָעֲצוּמִים. בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דניאל ב, לח): אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִי דַהֲבָא, וּתְלָאָה, זֶה נְבוּזַרְאֲדָן. דָּבָר אַחֵר, רֹאשׁ, זֶה אַסְפַּסְיָאנוּס. וּתְלָאָה, זֶה טְרַכִינוּס. בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַרְבָּעָה חֲשׁוּבִין כְּמֵתִים, סוּמָא, דִּכְתִיב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִּי כְּמֵתֵי עוֹלָם. מְצוֹרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, יב): אַל נָא תְהִי כַּמֵּת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָנִים, דִּכְתִיב בָּהּ בְּרָחֵל (בראשית ל, א): הָבָה לִי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. וּמִי שֶׁיָּרַד מִנְכָסָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יט): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים, וְכִי מֵתִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם.

בנה עלי ויקף. כאדם שמשימין אותו בתוך הבנין כל זמן שראשו חוץ מן הבנין ורואה אוירו של עולם יש לו נחמה ומביאין לו לאכול והוא חי שם כיון שבונין למעלה מן הראש אז תבא לו התלאה כך ישראל לא דיי שגלו אלא שנתפזרו עוד בכל פינה מהם מעבר לנהרי כוש ומהם לנהרי חשך ומהם בדופני של אנטוכיא שהכתו' (יואל ד ו) מעיד עליהם ואת בת יהודה מכרתם לבני היוונים למען הרחיקם מעל גבולם.