איכה ג:ט מדרש: עין יעקב, איכה רבה ומדרש לקח טוב

[פִּסְקָא. וּמֵאַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת וְכוּ'. וּמִבֵּית בַּלְתִּין. מַאי 'בֵּית בַּלְתִּין'? אָמַר רַב: זוֹ 'בִּירָם'. מַאי 'גּוֹלָה'? אָמַר רַב: יוֹסֵף זוֹ 'פּוּמְבְּדִיתָא'. מַאי, 'כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ'? תָּנָא: כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל אֲבוּקָה בְּיָדוֹ, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ גַּגּוֹ. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף חָרִים וְכַיָּיר וְגֶדֶר וְחַבְרוֹתֶיהָ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: בֵּינִי וּבֵינִי הֲווּ קַיְמֵי, אִיכָּא דְּאַמְרֵי: לְהַךְ גִּיסָא דְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל הֲווּ קַיְמֵי. מַר חָשִׁיב דְּהַאי גִּיסָא, וּמַר חָשִׁיב דְּהַאי גִּיסָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת שְׁמוֹנֶה פַּרְסָאוֹת. כַּמָּה הֲוֵי לְהוּ? תְּלָתִּין וְתַרְתֵּין. וְהָא הָאִידְנָא, טוּבָא הֲווּ? אָמַר אַבַּיֵי: אִסְתַּתּוּמֵי אִסְתַּתּוּם לְהוּ דַּרְכֵּי, דִּכְתִיב: (הושע ב׳:ח׳) "לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֵת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא, דִּכְתִיב: (איכה ג) "נְתִיבֹתַי עִוָּה"].

גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר זֶה בַּסְגָּר שֶׁל עֲרַבְיָיא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר זֶה קַסְטְרָא שֶׁל פַּרְסִיִּין. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זֶה מַטְלִית שֶׁל כּוּתִיִּים. הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי, הִכְבִּיד עָלַי אַרְנוֹנִיוֹת וְדִימוּסְיָאוֹת וְגֻלְגְּלָאוֹת. גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, רַבִּי אַחָא אָמַר כָּל הַמִּתְפַּלֵל עִם הַצִּבּוּר לְמָה הוּא דּוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, בָּא עָנִי אֶחָד וְנָתַן חֶלְקוֹ בְּתוֹכָהּ, מָה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בִּשְׁבִיל זֶה עָנִי אֲנִי מְקַבְּלָהּ, מִיָּד מְקַבֵּל הַמֶּלֶךְ וְנוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁוֹ, כָּךְ אִם הָיוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים עוֹמְדִים בִּתְפִלָה וְרָשָׁע עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר בִּשְׁבִיל רָשָׁע זֶה אֵינִי מְקַבֵּל תְּפִלָּתָם. וְרַבָּנָן אָמְרִין בָּא אַחַר הַצִּבּוּר מַעֲשָׂיו נִפְרָטִין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲרִיסָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ לְכַבְּדוֹ, בָּא אֶחָד בָּאַחֲרוֹנָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ תִּסָּתֵם חָבִיתוֹ, וּמִי גָרַם לוֹ הֲרֵי שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, כָּךְ כָּל הַמִּתְפַּלֵּל לְאַחַר הַצִּבּוּר מַעֲשָׂיו נִפְרָטִין, לְכָךְ נֶאֱמַר: גַּם כִּי אֶזְעַק וַאַשַּׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי, שָׂתַם כְּתִיב, לְפִי שֶׁתַּמּוּ הַצִּבּוּר תְּפִלַּתְהוֹן. גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית. בְּנוֹת לוּד הָיוּ לָשׁוֹת עִיסָּתָן וְעוֹלוֹת וּמִתְפַּלְּלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד שֶׁלֹא הֶחֱמִיצוּ. בְּנוֹת צִפּוֹרִי הַוְיָין סָלְקָן וְשַׁבְּחָן בְּבֵית מַקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נָשׁ קָרֵיץ לִתְאֵנָה קֳדָמֵי מִנְהוֹן. וְהַאי סַפְרָא דְּמַגְדְּלָא הֲוָה מְסַדְרָא קַנְדִּילֵיהּ בְּכָל עֲרוּבָא שׁוּבָּא, סָלֵיק שַׁבַּח וְנָחֵת וּמַדְלֵיק יָתְהוֹן. וְאִית דְּאָמְרֵי סַפְרָא הֲוָה בְּכָל עֲרוּבָא שׁוּבָּא הֲוָה סָלֵיק וּפָשֵׁט סִדְרֵיהּ בְּבֵית מַקְדְּשָׁא וְנָחֵית שָׁבֵית בְּבֵיתֵיהּ. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה קָאי וְרָדֵי, עֲרָקַת תּוֹרְתֵיהּ, נְפַק אָמַר לְהוּ כַּדּוּ, אֲמָרוּ לֵיהּ בְּאִידְּנָא אִסְטְרַטְיָיא אֲתֵית, שָׁרֵי מַחֲוֵי לְהוֹן וְלָא אַשְׁכַּח הַדֶּרֶךְ, וְקָרוֹ עֲלֵיהּ הָדֵין קְרָיָיה, גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה, אַצְּדִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כא, לב): עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה.

גדר דרכי בגזית. כענין שנ' (הושע ב ח) הנני סך את דרכך בסירים לא נתן לי פתח לשוב נאספו הנביאים כלו החוזים בטלו הרואים ואין בנו כח במה להשען.