דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃
איכה רבה
דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. אֲרִי בְּמִסְתָּרִים, זֶה נְבוּזַרְאֲדָן. דָּבָר אַחֵר, דֹּב אֹרֵב, זֶה אַסְפַּסְיָאנוּס. אֲרִי בְּמִסְתָּרִים, זֶה טְרָכִינוּס. דְּרָכַי סוֹרֵר וַיְפַשְּׁחֵנִי. תִּילְהֵי, כִּדְאַמְרִינַן אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כְּמַטָּרָה לַחֵץ, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר כְּבוּרְמָא לְאַסְפְּרִיסָא, וְחַד אֲמַר כְּקוֹרַת חִצִּים שֶׁהַכֹּל מוֹרִים בָּהּ וְהִיא נִצֶּבֶת. רַבִּי יוּדָן אָמַר וְגִבְּרַנִי לַעֲמֹד בְּכֻלָּן, אַתְּ מוֹצֵא אַחַר מֵאָה חָסֵר שְׁתֵּי תּוֹכָחוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, מַה כְּתִיב (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, וּמְתַרְגְּמִינַן אַתּוּן קַיָּימִין גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בְּכֻלָּן.
מדרש לקח טוב
דרכי סורר ויפשחני. לשון משנה ופשח אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית כלומ' לאחר שהגלני בגלות סורר דרכי. ד"א דרכי סורר ראה השם שהייתי סורר כבן סורר ומורה לפיכך ויפשחני הבקיעני כענין שנ' (ירמיה נב ז) ותבקע העיר מיד שמני שומם.