איכה ג:מט מדרש: איכה רבה, מדרש שכל טוב ומדרש לקח טוב

עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה וגו' עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם, רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת מָצִינוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סָמוּךְ לַגְּאֻלָּה, מַאי טַעְמָא (ישעיה לב, יד): מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה לב, טו): עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. וְדִכְוָותֵיהּ (ישעיה ס, כב): הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר וגו', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (ישעיה סא, א): רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי, וְהָדֵין: עֵינִי נִגְּרָה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתָר, וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם לֹא הָיָה פָּחוֹת מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אִם יָבוֹאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתְּבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין וְדוֹקְרִין אוֹתָן, וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וּבָאוּ הַשֹּׂוֹנְאִים, כָּרְכוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשָׂרְפוּ אוֹתָם, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי, וְקָרָאתִי עַל עַצְמִי עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.

ויפג לבו. דרכו של לב כששומע בשורה והוא חושש לה אינו נח אלא עולה ומקפץ בתוך נדנו אצל הכליות כדי להתיעץ בו, אבל יעקב בשביל שלא חש לאותה בשורה לא עלה ולא קפץ לבו, אלא נח, ודומה לדבר אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), מאין הפוגות (שם ג מט), ורבותינו הדבירו מלת ויפג על אופן שינוי, כלומר נשתנה לבו שלא היתה הבשורה מוטעמת בדעתו, וראייתו מדברי רבותינו תבשיל שהפיג טעמו, ואני מוסיף על דבריהם, וריחו לא נמר (ירמיה מח יא), תרגום יונתן וריחו לא פג:

עיני נגרה. כמים המוגרים במורד. ולא תדמה מאין הפוגות שאומות העולם אין מפיגין מגזירתם כמו (איכה ב יח) אל תתני פוגת לך ואל תדם בת עיניך וכמו (חבקוק א ד) על כן תפוג תורה.