איכה ג:סה מדרש: איכה רבה ומדרש לקח טוב

תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל, יִרְמְיָה אָמַר: תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל, וְאָסָף אָמַר (תהלים עט, יב): וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, מַהוּ אֶל חֵיקָם, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גַּדְיָיא אָמַר תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנָּתוּן בְּחֵיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל מג, יד): וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּמִּילָה שֶׁנִּתְּנָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל אָדָם, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים מִילוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְזָרְקִין אוֹתָן כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאוֹמְרִים בָּזֶה בָּחַרְתָּ הֵא לְךָ מַה שֶּׁבָּחַרְתָּ, עַד שֶׁעָמַד שְׁמוּאֵל וּפָרַע בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א טו, לב): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וּכְתִיב (שמואל א טו, לג): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג וגו', אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הִתְחִיל מְחַתֵּךְ בִּבְשָׂרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת וּמַאֲכִיל לְנַעֲמִיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יח, יג): יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר הֵבִיא אַרְבָּעָה קוּנְדֵיסִין וּמְתָחוֹ עֲלֵיהֶם. (שמואל א טו, לב): וַיֹּאמֶר אֲגָג אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כָּךְ מְמִיתִין הַשָֹּׂרִים מִיתוֹת מָרוֹת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר סֵרְסוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל אֶת הַמִּילוֹת וְזוֹרְקָן כְּלַפֵּי מַעְלָה, עַל דָּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א טו, לג): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ. וַיְשַׁסֵּף, מְלַמֵּד שֶׁחֲתָכוֹ אַרְבַּע חֲתִיכוֹת. תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר תְּבִירוּת לִבָּא, וְחַד אֲמַר עֲזִיזוּת לִבָּא, מַאן דְּאָמַר תְּבִירוּת לִבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כ): אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. וּמַאן דְּאָמַר עֲזִיזוּת לִבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כט): מָגֵן עֶזְרֶךָ. תַּאֲלָתְךָ לָהֶם, תְּלֵי אוֹתָן בְּיִסּוּרִין, הָבֵא עֲלֵיהֶם כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ל, ז): וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ וגו'.

תתן להם מגינת לב. טירוף הדעת והוא לשון יוון אמגינה תאלתך מגזיר' אלה ישמע וכן תאנה מן (יחזקאל כא יג) אנה לידו (מ"ב ה ז) מתאנה לי. תאלתך כל האלות שאמרת ושכתבת בתורתך (דברים ל ז) ונתן י"י אלהיך כל האלות האלה על אויביך יחולו עליהם.