תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה׃ (פ)
איכה רבה
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם, יִרְמְיָה אָמַר: תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם, וּמשֶׁה אָמַר (שמות יז, יד): כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, שְׁמוּאֵל אָמַר, עֲמָלֵק כְּמַשְׁמָעוֹ. זֵכֶר, זֶה הָמָן. מָחֹה, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֶמְחֶה, לָעוֹלָם הַבָּא. מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר שֶׁלֹא יְהֵא נִין וְנֶכֶד לַעֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִילָן זֶה שֶׁל עֲמָלֵק. גָּמָל זֶה שֶׁל עֲמָלֵק, רָחֵל זוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כְּנָפֶיךָ, סֵפֶר תּוֹרָתְךָ שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם, מִי יִקְרָא בּוֹ. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְפַּזֵּר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, סד): מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵימָתַי יֹאבַד שְׁמָם שֶׁל אֵלּוּ מִן הָעוֹלָם וְתֵעָקֵר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְעוֹבְדֶיהָ מִן הָעוֹלָם, וִיהֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁתִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'. רַבִּי נָתָן אָמַר לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא לְזֵכֶר יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ט, כח): וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. סְלִיק אַלְפָא בֵּיתָא תְּלִיתָאָה
מדרש שכל טוב
מלחמה לה' בעמלק. על אותו זמן נאמר תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה' (איכה ג סו):
מדרש לקח טוב
תרדוף באף ותשמידם. כענין שנ' (מיכה ה יד) ועשיתי באף ובחימה. מתחת שמי י"י מתחת פרס השמים שלא יהיה להם זכר בעולם שאתה איש מלחמה שאתה אל קנוא ונוקם י"י ואו' (ישעיה מב יג) י"י כגבור יצא.