איכה ד:ז מדרש: פסיקתא דרב כהנא, איכה רבה, מדרש לקח טוב ופסיקתא רבתי

[י] ד"א פרה (במדבר יט:ב), אילו ישר', דכת' כי כפרה סוררה סרר ישראל (הושע ד:טז). אדומה (במדבר שם), א' ישר', דכת' אדמו עצם מפנינים (איכה ד:ז). תמימה (במדבר שם), אילו ישר' דכת' אחת היא יונתי תמתי (שה"ש ו:ט). אשר אין בה מום (במדבר שם), איל' ישר' דכת' כולך יפה רעייתי ומום אין בך (שה"ש ד:ז). אשר לא עלה עליה עול (במדבר שם), זה דורו של ירמיה שלא קיבלו עליהם עולו של הקב"ה. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן (במדבר יט:ג), זה ירמיה, מן הכהנים אשר בענתות (ירמיה א:א). והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר שם), ועמה הגלי לבבל (עזרא ה:יב). ושחט אותה לפניו (במדבר שם), ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו (מלכים ב' כה:ז). ושרף את הפרה לעיניו (במדבר יט:ה), וישרף את בית י"י ואת בית המלך (מלכים ב' כה:ט). את עורה ואת בשרה (במדבר יט:ה), ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש (מלכים ב' שם), ולמה הוא קורא אותו בית הגדול, אלא זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכיי ששם היו מתנים גדולתו של הקב"ה. ולקח (במדבר שם), זה נבוכד נאצר הרשע. עץ ארז ואיזוב ושני תולעת (במדבר שם), זה חנניה מישאל ועזריה. והשליך אל תוך שריפת הפרה (שם), קטיל המון שביבא די נורא (דניאל ג:כב). ואסף (במדבר יט:ט), זה הקב"ה, ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל (ישעיה יא:יב). איש (במדבר שם), זה הקב"ה דכת' ביה י"י איש מלחמה (שמות טו:ג). טהור (במדבר שם), זה הקב"ה דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). את אפר הפרה (במדבר שם), אילו גליותיהן של ישר'. והניח מחוץ למחנה במקום טהור (שם), זה ירושלם שהיא טהורה. והיתה לעדת בני ישראל למשמרת וג' (במדבר שם), לפי שבעולם הזה מטמאים ומטהרים מפי כהן אבל לעתיד לבא הקב"ה עתיד לטהרן, דכת' וזרקתי עליכם מים טהורים וג' (יחזקאל לו:כה). חסילה פרשתא.

זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשָּׁלֶג, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אֶת הַשֶּׁלֶג. צַחוּ מֵחָלָב, אֵלּוּ שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אֶת הֶחָלָב. אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם, סַפִּיר זֶה דָּבָר קַל הוּא, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָלַךְ לִמְכֹּר סַפִּיר בְּרוֹמִי, אָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ עַל מְנָת לְבָדְקוֹ אֶקָּחֶנּוּ, נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַסַּדָּן וְהִתְחִיל מַקִּישׁ עָלָיו בַּפַּטִּישׁ, נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחְלַק הַפַּטִּישׁ וְהַסַּפִּיר עָמַד בִּמְקוֹמוֹ [ספרים אחרים: ספיר גזרתם, אמר רבי יודן כל גזרה וגזרה שהיתה בירושלים היתה קשה כספיר, ואם תאמר רך הוא אמר רבי פנחס כו'].

זכו נזיריה משלג. אלו שהיו שותין השלג [צחו מחלב דאלו סדום לא נמסרה ביד אויב שישמחו בה אלא השם בעצמו פרע ממנה אבל בת עמי חלו בה ידים ידי האויבים ששו ברעתם וזו היא קשה מסדום וכן שמעתי מפי ר' משה שאמ' מפי ר' סעדיה ז"ל] זכו גזיריה משלג אלו שהיו מי השלג צחו מחלב אלו שהיו שותין את החלב. ס"א זכו נזיריה משלג כלומ' שריה היו מונזרים משאר העם בעשרם ובדמותם הנאה נקראו נזיריה וכן הוא או' בנחום (נחום ג יז) מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גוב עפ"י שהם היו נאים ולבנים יותר מן השלג צחו שהיו טהורים בגופם יותר מן החלב. אדמו עצם מפנינים זה הבשר שעל העצם שהיה אדום יותר מן הפנינים. ספיר גזרתם כמו הספיר כך היתה יפה חתיך מראית דמותם החוטם והנחירים והשפתים וכל תקון הפנים היה כמו ספיר.