איכה ד:טז מדרש: איכה רבה, מדרש לקח טוב, ויקרא רבה ואוצר מדרשים

פְּנֵי ה' חִלְקָם, הֶחֱלִיקָן, מִן מֵאָה, מֵאָה. מִן מָאתַיִם, מָאתַיִם. דְּתַמָּן צָוְוחִין לְמָאתָן, מָאתָן.

פני י"י חלקם. כמו (תהלים לד יח) פני י"י בעושי רע. חלקם כמו אף י"י היא חלקתם ופזרתם בין האומות. לא יוסיף להביטם להשיב עוד שבותם. פני כהנים לא נשאו על שלא מהדרים פני אדוניהם אלא והיה כעם ככהן. וזקנים לא חננו אלו אומות העולם מדה כנגד מדה כשם שישראל פני כהנים לא נשאו כך האויבים וזקנים לא חננו. זקנים כתי' וזקנים קרי כלומ' פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו אומות העולם אז יבואו שניהם על ישראל שפני כהנים לא נשאו וזקנים של עצמם לא חננו.

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע (ויקרא יד, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, טז): שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ, רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֵׁשׁ וָשֶׁבַע הֲרֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁבַע מְקַיְימִין, וְשֶׁבַע דִּכְתִיב זוֹ שְׁבִיעִית שֶׁקָּשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְאֵיזֶה זֶה (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאֵלּוּ הֵן (משלי ו, יז יט): עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכֻלָּן לָקוּ בְּצָרַעַת, עֵינַיִם רָמוֹת, מִבְּנוֹת צִיּוֹן, דִּכְתִיב (ישעיה ג, טז): יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, דִּכְתִיב (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, דְּהַוְּיָן שָׁיְפִין כְּרוֹמְחִין וּמְהַלְּכִין בְּגַסּוּת הָרוּחַ. (ישעיה ג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, שֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן לוֹבֶשֶׁת תַּכְשִׁיטֶיהָ וְהָיְתָה מַטָּה גְרוֹנָהּ בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ. (ישעיה ג, טז): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, רַבִּי מָנֵי דְקֵיסָרִי אָמַר שֶׁהָיוּ מְסַקְּרוֹת עֵינֵיהֶם בְּסִיקְרָא, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בְּקוֹלָרְיָא אֲדֻמָּה. (ישעיה ג, טז): הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, כְּשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲרֻכָּה הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהָיְתָה אַחַת מֵהֶן קְצָרָה, הָיְתָה מְבִיאָה שְׁתֵּי קְצָרוֹת וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ קוּנְדִירִיקוֹן עָבֶה, כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה אֲרֻכָּה. (ישעיה ג, טז): וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שֶׁהָיְתָה צוּרַת דְּרָקוֹן בְּמִנְעָלֶיהָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הָיְתָה מְבִיאָה שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְהָיְתָה מְמַלְּאָה אוֹתָהּ אֲפַרְסְמוֹן וְנוֹתֶנֶת אוֹתָהּ תַּחַת עֲקֵבָה בְּמִנְעָלֶיהָ, וּכְשֶׁהָיְתָה רוֹאָה כַּת שֶׁל בַּחוּרִים הָיְתָה רוֹפֶסֶת עָלֶיהָ וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בָּהֶן כְּאֶרֶס שֶׁל עַכְנָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִישַׁעְיָה מָה אֵלּוּ עוֹשׂוֹת כָּאן יָקוּמוּ וְיִגְלוּ מִכָּאן, וְהָיָה יְשַׁעְיָה אוֹמֵר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַד שֶׁלֹּא יָבֹאוּ עֲלֵיכֶם שׂוֹנְאִים, אָמַר אִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים עָלֵינוּ מַה יִּהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, יט): הָאֹמְרִים יְמַהֵר יָחִישָׁה מַעֲשֵׂהוּ לְמַעַן נִרְאֶה, דֻּכָּס אֶחָד רוֹאֵנִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אִפַּרְכוֹס רוֹאֶה אוֹתִי וְנוֹטֵל אוֹתִי, אַסְטְרָטִילָטִיס רוֹאֶה אוֹתִי וּמוֹשִׁיב אוֹתִי בְּקָרוֹן, הֱוֵי (ישעיה ה, יט): וְתִקְרַב וְתָבוֹאָה עֲצַת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְנֵדָעָה, וְנֵדַע דְּמַן הוּא דְּקַיָּמָא דִּילָן אוֹ דִילֵיהּ, כֵּיוָן שֶׁגָּדְלוּ עֲוֹנוֹת בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים הָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת וְיוֹצְאוֹת לִפְנֵיהֶם כְּזוֹנוֹת, דֻּכָּס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אִפַּרְכוֹס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן, אַסְטְרָטִילָטִיס רָאָה אוֹתָן וּנְטָלָן וּמוֹשִׁיב אוֹתָן בְּקָרוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָא קָיְמָא דִילִי וְקָיְמָא דִילְהוֹן, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הִלְקָן בְּצָרַעַת, כְּדִכְתִיב (ויקרא יד, נו): וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר הֶעֱלָה עַל רֹאשָׁם מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל כִּנִּים. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר עֲשָׂאָן שְׁפָחוֹת מְכוּדָנוֹת, מַהוּ מְכוּדָנוֹת, אַמְהָן מְשַׁעְבְּדָן. רַבִּי חִיָּא וְחִילְפָא בַּר אִידֵי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מַהוּ וְשִׂפַּח, שָׁמַר מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶרַע קֹדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּדֵלִין מִן הַצָּרַעַת, מֶה עָשָׂה (ישעיה ג, יז): וַה' פָּתְהֵן יְעָרֶה, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְיְנֵיהֶם וְהִיא מוֹצִיאָה דַם וּמְמַלֵּא הַקָּרוֹן דַּם וְהָיָה אוֹתוֹ שִׁלְטוֹן נוֹעֲצָהּ בְּרֹמַח וְנוֹתְנָהּ לִפְנֵי הַקָּרוֹן וְהָיָה קָרוֹן עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמְרַמְּסָן, הוּא שֶׁיִּרְמְיָה אוֹמֵר (איכה ד, טז): סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא סִירוֹן סִירוֹן. לְשׁוֹן שָׁקֶר, מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב (במדבר יב, א): וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקְתָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, י): וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי, מִיּוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, לב): וְהֵשִׁיב ה' אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ג, כט): יָחֹלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע. לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, מֵעֻזִּיָּה, שֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹז כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, וּמִנַּיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב טו, ה): וַיְנַגַע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ. וְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, מִגֵּיחֲזִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כ): וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ה, כז): וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ. וּמְשַׁלֵחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, מִפַּרְעֹה, שֶׁשִּׁלַּח מְדָנִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, וּמִנַיִן שֶׁלָּקָה בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מִטְּבֶרְיָא לְצִפּוֹרִי, מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן, וְאֵין לְךָ קָשֶׁה לְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה חוּץ מִבַּעַל רָאתָן בִּלְבָד, אָמַר רַבִּי פְּדָת וּבוֹ לָקָה פַּרְעֹה, לְפִיכָךְ הָיָה משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שָׂח לִי זָקֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי שְׁחִין הֵן וְכֻלָּן אָמְרוּ חֲכָמִים תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה קָשֶׁה לָהֶן, וּבַעַל רָאתָן קָשֶׁה מִכֻּלָּן, מִמַּאי הֲוֵי תָּנִינָא הִקִּיז דָּם וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הַוְיָן לֵיהּ בָּנִים נִכְפִּין וכו', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִזְהֲרוּ מִזְבוּבֵי בַּעֲלֵי רָאתָן. רַבִּי זֵירָא לָא הֲוָה יָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר לָא עָיֵיל בְּאָהֳלֵיהּ. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסֵּי לָא הֲווֹ אָכְלִין בֵּיעָא דִילֵיהּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: זֹאת תִּהְיֶה וגו'.