איכה ד:יד מדרש: איכה רבה, מדרש לקח טוב ואוצר מדרשים

נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת, סוּמִין שֶׁבָּהֶם אָמְרוּ מִי יַרְאֶה לָנוּ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְחַבְּקֶנּוּ וְנִשָּׁקֶנּוּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת נְגֹאֲלוּ בַּדָּם. חִגְרִין שֶׁבָּהֶם מָה הָיוּ אוֹמְרִין מִי יַרְאֶה לָנוּ אֶת הַדָּם שֶׁל זְכַרְיָה שֶׁנֵּלֵךְ וּנְפַרְכֵּס בָּהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם.

נעו עורים בחוצות. כמו העורים היו נעים בחוצות. נגואלו בדם של חללים בלא יוכלו האומות יגעו בלבושיהן של אנשי ירושלם. ס"א נגואלו בדם מחמת שנגואלו בדם נקי עד שלא יוכלו בני אדם או הם עצמם ליגע בלבושיהן.

ש׳ – ת׳) שי״ן תי"ו של פרשנדתא (שם) קטנות, הסר פ׳ ור׳ וישאר שמתא. ותכתוב אסתר (שם ט׳ ב׳) ת׳ תנינא קטנה יש אומרים ו' של ונפשו לא חיה (תהלים כ״ב ל׳) קטנה, ור׳ כמנוד אורגים (ש״א י״ז ז׳), ו' של געו עורים (איכה ד׳ י״ד) קטנות.