איכה ד:יז מדרש: איכה רבה ומדרש לקח טוב

עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ, מָה הָיוּ עוֹשִׂין עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, הָיוּ מְשַׁלְּחִין שֶׁמֶן לְמִצְרַיִם, וּמְבִיאִין תְּבוּאָה, וּמְשַׁלְּחִין לְבָבֶל, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים יִהְיֶה לָהֶם כְּדֵי לְסַיְּעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ב): וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. פַּעַם אַחַת בָּאוּ שׂוֹנְאִין וְשָׁלְחוּ אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה כְּשֶׁהוּא מְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשִׁלְדוֹתֵיהֶן וְהָיוּ שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אָמְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ מַה טִּיבָן שֶׁל שְׁלָדוֹת הַלָּלוּ, אָמַר לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם עָמְדוּ, וְעָמְדוּ וְהִטְבִּיעוּ אוֹתָם בַּמַּיִם. אָמְרוּ וְכָךְ עָשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וּמְסַיְּעִין לָהֶם, מִיָּד חָזְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לז, ז): הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.

מִצְרַיִם נָתַנוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם, מָה הָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עוֹשִׂין הָיוּ מְשַׁלְּחִין שֶׁמֶן לְמִצְרַיִם וּמְבִיאִין תְּבוּאָה וּמְשַׁלְּחִין לְאַשּׁוּר, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים יִהְיוּ כְּדַי לְסַיְּעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ב): וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל.

עודינה תכלינה עינינו. כלומ' עודינו בארצנו תכלינה עינינו שהיו עינינו מיחלות אל עזרתנו הבל אלו חיל של מצרים ששלחו ישראל לבוא לעזרתם וכיון שנכנסו לים הראה להם השם כמין גופים תפוחים בים והם או' אלו לאלו מי אלו ומשיבין זה לזה אלו הפגרים שמתו בים סוף כשבאו ישראל ממצרים ומיד היו מתמלאים חימה אומ' העם שכך גרמו לאבותיהם אנו הלכין לעזרתם מיד הולכין וחוזרין להם למצרים לכך נאמ' בצפייתנו צפינו אל גוי לא יושיע וכן אמ' ישעיהו (ישעיה ל ג) והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה כל הבאים אל עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה ואומ' (ישעיה ל ז) מצרים הבל וריק יעזורו לכך נקראת לזאת רהב הם שבת. ס"א עודינה תכלינה עיניהו עדין היו מצפין לעזרת הבל. (תוספת רש"י המאור הגדול ז"ל).