ר֤וּחַ אַפֵּ֙ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃ (ס)
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
שנינו מתריעין על החרב מפני שהיא מכה מהלכת: גמרא תנו רבנן חרב שאמרו אין צ״ל חרב שאינה של שלום אלא אפילו חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה ואף על פי כן נכשל בה יאשיהו המלך שנאמר (שם ע״ב) (דה״ב לה כא) וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך מאן אלהים אמר רבי יהודה אמר רב זו עבודת כוכבים אמר הואיל וקא בטח בעבודת כוככים יכלינא ליה וכתיב (שם) ויורו היורים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני (כי החליתי מאד מאי החליתי מאד) אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשאוהו לכל גופו ככברה אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש יאשיהו שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך. כי הוה קא ניחא נפשיה אתא ירמיהו לשיולי ביה חזיוה דהוה קא מרחשן שפוותיה אמר דילמא חס ושלום אגב צעריה קאמר מלתא כלפי שמיא גחין עליה שמעיה דהוה קא מצדיק דינא על נפשיה וקאמר (איכה א יח) צדיק הוא ה׳ כי פיהו מריתי פתח עליה ירמיהו ואמר (שם ד כ) רוח אפינו משיח ה׳ וגו׳:
עין יעקב
נד שָׁנִינוּ: מַתְרִיעִין עַל הַחֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת. גְּמָרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: חֶרֶב שֶׁאָמְרוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, אֶלָּא, אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁאֵין לְךְ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם יוֹתֵר מִפַּרְעֹה נְכֹה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל בָּהּ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דה"ב לה) "וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה? לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם, כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי, וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ". מַאן 'אֱלֹהִים'? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר: הוֹאִיל וְקָא בָּטַח בַּעֲבוֹדָה זָרָה, יָכִילְנָא לֵיהּ. (וכתיב:) (שם) "וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: הַעֲבִירוּנִי [כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד". מַאי, "כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד"?] אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מְלַמֵּד, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. אָמַר (רב יהודה אמר רב) [רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ? שֶׁהָיָה לוֹ לִמָּלֵךְ בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא נִמְלַךְ. מַאי דָּרַשׁ? (ויקרא כו) "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם", מַאי 'חֶרֶב'? אִי נֵימָא חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, וְהָכְּתִיב: (שם) "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" וְגוֹ'. אֶלָּא אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דּוֹרוֹ דּוֹמֶה יָפֶה. כִּי הֲוָה קָא נַיְחָא נַפְשֵׁיהּ, אָתָא יִרְמְיָהוּ לְשִׁיּוּלֵי בֵּיהּ, חַזְיֵּהּ דַּהֲוָה קָא מְרַחְשָׁן שִׂפְוָתֵיהּ, אָמַר: דִּילְמָא חַס־וְחָלִילָה אַגַּב צַעֲרֵיהּ, קָאָמַר מִלְּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא? גָּחִין עֲלֵיהּ, שַׁמְעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מַצְדִּיק דִּינָא עַל נַפְשֵׁיהּ, וְקָאָמַר: (איכה א) "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי". פָּתַח עֲלֵיהּ יִרְמְיָהוּ וְאָמַר: (שם ד) "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" וְגוֹ'.
איכה רבה
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', רַבִּי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וּפוֹשְׁטִין בִּמְגִלּוֹת קִינוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שִׁיְרוּ בָּהּ אַלְפָא בֵּיתָא אַחַת, אָמְרוּ אָנוּ יוֹצְאִים וְגוֹמְרִין אוֹתָהּ לְמָחָר, וּכְשֶׁעָלָה רַבִּי לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ, אָמַר עַל עַצְמוֹ (תהלים לב, י): רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אִלּוּ הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָן הַזֶּה וְהִגִּיעֲךָ כָּךְ, כָּךְ הָיִיתִי אוֹמֵר, עַכְשָׁיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, רוּחַ אַפֵּינוּ וגו'. כֵּיוָן שֶׁעָלָה רַבִּי לְבֵיתוֹ נָתַן עַל הַמַּכָּה סְפוֹג יָבֵשׁ וְקָשַׁר עָלֶיהָ גֶמִי בַּחוּץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, לֹא שֶׁסְּפוֹג מְרַפֵּא אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַמַּכָּה, גֶּמִי מִבַּיִת מוּכָן, וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶם וְדוֹרְשִׁין בָּהֶם, וְאִם הָיוּ צְרִיכִין לִבְדֹּק וְלִקְרוֹת מְבִיאִין וְקוֹרִין. שְׁמוּאֵל אָמַר חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא, רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר מְגוּפַת חָבִית וְחַרְסִית, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, הִשְׁלִיכָן לָאַשְׁפָּה, אָסוּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. (תהלים לב, י): וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בַּצְרָאָה וְרַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמְרוּ אֲפִלּוּ רָשָׁע וְחוֹזֵר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.