יְתוֹמִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין] אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃
ספרי דאגדתא
[אסתר ב ז] ויהי אומן את הדסה היא אסתר. רב אמר בת ארבעים שנה היתה, ושמואל אמר בת שבעים היתה, ורבנן אמרו בת שבעים וחמש שנים. ר' ברכיה בשם רבנן דתמן אמרו, אמר הקב"ה לאברהם, את יצאת מבית אביך כשהייתה בן ע"ה שנים, חייך אף הגואל שעתיד לעמוד ממך על בנייך במדי, לא תהא אלא בת ע"ה שנה, מנין הדס"ה. כי אין לה אב ואם, אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר הקב"ה לישראל אתם בכיתם יתומים היינו ואין אב (איכה ה ג), אף הגואל שאני עתיד להעמיד עליכם במדי, אין לו לא אב ולא אם, [הה"ד כי אין לה אב ואם].
מדרש לקח טוב
יתומים. כמו היתומים שאין להם עוזר. ואין אב כלומ' יש אב ואין עתה עוזר כי רחק ממנו בעונותינו. אמותינו כאלמנות. זו כנסת ישראל שהיא בלא נביא ולא חוזה ואין מלך ואין שר ואין זבח ואין מנחה.
איכה רבה
יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם בְּכִיתֶם וַאֲמַרְתֶּם לְפָנַי יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, חַיֵּיכֶם אַף הַגּוֹאֵל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד מִכֶּם בְּמָדַי לֹא יִהְיֶה לוֹ אָב וָאֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם.