אסתר א:ו מדרש: ספרי דאגדתא, אסתר רבה, אוצר מדרשים ומדרש תנאים

[אסתר א, ו] חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן. מן החבלין שהיו מושכין הלולאות את יודע מה היו המצעות, שהיו החבלים של בוץ וארגמן, והיו טבעות של כסף מקושרין מאינך, וארגמן היה פרוס תחת רגלי השמשים, והיו מרקדין על רצפת אבנים טובות ומרגליות לפני המסובין.

[אסתר א ו] חור כרפס ותכלת. היו יריעות של בוץ וארגמן וטבעות של כסף מקושרות בחבלי בוץ, והיה ארגמן פרוש תחת רגלי המשמשים, ומרקדין לפני המסובין.

חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת (אסתר א, ו), תִּרְגֵּם עֲקִילַס אַיְירִינוֹן קַרְפַּסִּינוֹן, וְרַבִּי בֵּיבַי אָמַר טַיְינוֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּגָדִים שֶׁבְּנֵי חוֹרִין לוֹבְשִׁין. אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה טַלִּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהַכֹּל מַפְקִיעִין בְּחַבְלֵי צֶמֶר וּבְחַבְלֵי פִּשְׁתָּן, וְרָשָׁע זֶה בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, חַד אָמַר נִגְלָלִין הָיוּ כְּוִילוֹן זֶה שֶׁל אָרוֹן. וָחֳרִינָא אֲמַר נִקְפָּלִין הָיוּ כְּקֶלַע זוֹ שֶׁל סְפִינָה. וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמֶּחְצָב הַזֶּה לֹא נִגְלָה לִבְרִיָּה אֶלָּא לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב (דברי הימים א כט, ב): וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב, שְׁלֹמֹה הָיָה נוֹתֵן מַרְגָּלִית מִכָּאן וּמַרְגָּלִית מִכָּאן וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ בָּאֶמְצַע. וְנוֹחַ הָיָה לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ עַמּוּדִים שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, מִלְּהָבִיא עַמּוּדִים שֶׁל שַׁיִּשׁ מִפְּרַק אוֹנְסִין לְמָדַי. וְאִם תֹּאמַר דַּהֲווֹ זָמְרִין, אָמַר רַבִּי מַתָּנָה אֲנִי יָשַׁנְתִּי עַל פִּרְחוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְהָיָה מְלֹא קוֹמָה וּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם.