אסתר א:יא מדרש: ספרי דאגדתא ואסתר רבה

[אסתר א יא] להביא את ושתי המלכה בכתר מלכות. אמר ר' אבא שלא יהיה עליה כלום אלא הכתר וערומה, ר' שמעון בר נחמני בשם ר' יונתן אמר אין הרשעים נדונים בגיהנם אלא ערומים, שנאמר ה' בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), ולמה בעיר, אמר ר' שמעון בר נחמני בשם ר' יונתן מקום שהלסטים מקפח תמן נצלב. אמר ר' יונתן אף המצריים לא נידונו אלא ערומים, שנאמר וברוח אפך נערמו מים (שמות טו ח).

לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת (אסתר א, יא), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כַּפָּרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, הֵן מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, מִתְעַסְּקִין הֵן בְּדִבְרֵי תִּפְלוּת, זֶה אוֹמֵר מָדִיּוֹת נָאוֹת, וְזֶה אוֹמֵר פַּרְסִיּוֹת נָאוֹת. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ טִפֵּשׁ, כְּלִי שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵינוֹ לֹא מָדִית וְלֹא פַּרְסִית אֶלָּא כַּשְׂדִּית, מְבַקְּשִׁים אַתֶּם לִרְאוֹתוֹ, אָמְרוּ לוֹ הֵן וּבִלְבָד שֶׁתְּהֵא עֲרֻמָּה, אָמַר לְהוֹן הֵן וַעֲרֻמָּה. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיָא בְּשֵׁם רַב אָמַר בִּקְּשָׁה לִכָּנֵס אֲפִלּוּ בְּצִלְצוּל כְּזוֹנָה וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָהּ, אֲמַר לוֹן וַעֲרֻמָּה, אָמְרָה אֶכָּנֵס בְּלֹא כֶתֶר הֵן אוֹמְרִים שִׁפְחָה הִיא זוֹ, תִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת וְתִכָּנֵס, אָמַר רַב הוּנָא אֵין הֶדְיוֹט מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת.