וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (פ)
ספרי דאגדתא
[אסתר ב, כג] ויבקש הדבר וימצא. יש אומרים שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך, והעבירו הנחש מתוך הקיתון, וברא הקב"ה נחש אחר לתוך הקיתון, בשביל מרדכי, לכך נאמר ויבוקש הדבר וימצא, אין אומרים וימצא אלא לדבר האבוד ונמצא, שנאמר או מצא אבידה (ויקרא ה כב), ויש אומרים ביקשו לחנקו ומצא אותן, לכך נאמר וימצא.
אסתר רבה
וַיְבֻקַשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא (אסתר ב, כג), רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר שִׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא אָמַר, וּמָה אִם סִפְרוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ, לִכְשֶׁיָּבוֹא סִפְרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב בּוֹ (מלאכי ג, טז): וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וגו', עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אסתר רבה
דָּבָר אַחֵר, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּתִיב (איוב כ, ו): אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, לְרוּמָא. וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, לָעֲנָנָה. (איוב כ, ז): כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, מַה גְּלָלִים הַלָּלוּ מְזֹהָמִין כָּךְ הוּא מְזֹהָם. (איוב כ, ז): רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, חָמְיָין לֵיהּ וְלָא חָכְמִין לֵיהּ, אָן הוּא הָמָן וְאָן הוּא שַׁלְוָתוֹ. רַבִּי פִּנְחָס הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִילֵין עוֹבָדַיָא, אֲרִי עָשָׂה סְעוּדָה לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה, וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן עוֹרוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת וּזְאֵבִים וְחַיּוֹת רָעוֹת, מִן דַּאֲכָלוּן וּשְׁתוֹן אֲמָרִין הַלְּוַאי מָאן יֵימַר קוֹמֵינַן זְמִירָא, תָּלְיָין עֵינֵיהוֹן בַּהֲדֵיהּ תַּעֲלָא, אֲמַר לוֹן עָנְיִין לִי אַתּוּן מַה דַּאֲנָא אָמַר לְכוֹן, אֲמָרִין הֵן, אֲמַר לוֹן מַאן דְּאַחֲמֵי לָן בְּעִילָאֵי הוּא יַחֲמֵי לָן בְּאַרְעָאֵי. כָּךְ מִי שֶׁהֶרְאָנוּ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וּצְלִיבָתָן, הוּא יַרְאֶה לָנוּ בְּמַפַּלְתּוֹ שֶׁל הָמָן, וּמִי שֶׁפָּרַע מִן הָרִאשׁוֹנִים הוּא יִפָּרַע לָנוּ מִן הָאַחֲרוֹנִים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ, אַף סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִצָּלֵב.