וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֮ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּלֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֨ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז׃
ספרי דברים
(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש, מלמד שהשנה שנים עשר חדש, וכי אין אנו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (אסתר ג יג) בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר, וכן הוא אומר (מ"א ד ז) ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל, ואומר (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ, איזהו אחד זה חדש העבור, רבי בניה אומר וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי, דבר אחר היום מלמד שבאותו היום שלמו לו מעת לעת, ואומר (יהושע ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, הא צא ומנה שלשים ושלשה יום למפרע ואתה מוצא שהשנה שנים עשר חדש.
מדרש תהילים
על ה' ועל משיחו. משל לגבור שהיה במדינה וכשהיו הגייסות באות לאותה מדינה היו יראים מאותו גבור ואומרים מה נעשה בואו ונהרג אותו גבור ואחר כך נזדווג למדינה. כך אלו. א"ר ברכיה בשם ר' לוי ארורים הם הרשעים שהם מקיימים עצה על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר שוטה היה קין שהרג הבל בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה. אני איני עושה כן אלא (בראשית כז מא) יקרבו ימי אבל אבי. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר כן ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו. אני איני עושה כן אלא עד דיהון דקיקין תחות כורסייא דאימהון אנא מחינא להון. הדא הוא דכתיב (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. המן הרשע אמר פרעה היה שוטה שאמר כן ולא היה יודע שהבנות נישאות לאנשים והן פרות ורבות. אני איני עושה כן אלא (אסתר ג יג) להשמיד להרוג ולאבד וגו'. גוג ומגוג עתידין לומר כן שוטים היו הראשונים שמעקיפין עצה על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים. אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך אני חוזר על ישראל. הדא הוא דכתיב (תהלים ב ב) על ה' ועל משיחו. והקב"ה אומר להם גוג ומגוג לי אתם באים להזדווג כמה גדודים יש לפני וכמה רשפים וברקים ולפידים ואני יוצא עמך במלחמה. שנאמר (ישעיה מב יג) ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה. מה כתיב שם (זכריה יד ט) והיה ה' למלך על כל הארץ:
מדרש תנאים
דבר משה לבני ישראל וכי לא דבר משה אל כל ישראל אלא אלה הדברים בלבד מניין לכל הדברים שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללין והפרטין הגופים והדקדוקים ת״ל אשר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש [השמטה: מגיד שהשנה שנים עשר חדש ומה ת״ל ויהי בארבעים שנה לפי שהוא או' (אס' ג יג) בשלושה עש' לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואו' (מ״א ד ז) ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל ואו' (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ זה חדש העבור. ר' בניה או' וכי עד שלא עמד שלמה אין אנו יודעין שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועש' שנה אנכי היום שאין ת״ל היום אלא מעת לעת מגיד שאותו היום שלם מעת לעת ואו' (יהוש' א יא) עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר בעוד שלשת ימים ואו' (שם ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא ומנה שלושים ושלושה מה היו עושין אלא בכו את משה שלשים יום ונכנס ביום אחר שלושת ימים שנ' בעוד שלושת ימים שלושים ושלושה למפרע ואת מוצא שהשנה שנים עשר חדש שמת משה בשבעה באדר, והוא נולד בשבעה באדר אם כן מה ת״ל ויהי בארבעים שנה אלא מלמד שלא הוכיח משה את ישראל אלא לסמוך למיתה].