פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
ספרי דאגדתא
[אסתר ג, יד] פתשגן הכתב וגו'. א"ר נפחא בעלילה וכו' כדלעיל עד מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהם, ושיבר את החותמות, וקרע את האגרות, והפר עצתו של המן ומחשבותיו, והצמיח ישועה לישראל ולמרדכי ולאסתר, לקיים מה שנאמר כל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים עה יא).
ספרי דאגדתא
[אסתר ג, יד] פתשגן הכתב. אנטיגרפון דאיגרתא. להנתן דת בכל מדינה ומדינה, א"ר לוי אומות העולם נביאתן סתומה, ואינן יודעין אם להרוג ואם ליהרג. משל לאחד שהיה מהלך בדרך מן דוחקא [דאורחא] איתסבע (קם ליה) [קרסוליה], אמר הלואי הוי לי חד חמר, עבר עלוי חד רומאי דילדית חמרתיה, א"ל סב ארכיב הדין [עולאי], א"ל הא לא צלו דאישתמעית ברם אנא לא שאילת כהוגן או למרכב או למרכבה בך, משל לאדם שהיה מפרש לים הגדול, עבר עליו סער גדול ובקש לטבעו בים, אמר אי קם ליה הדין נחשולא, אנא מקריב לי חד עגל, כיון דקם ליה נחשולא, אמר לא אמרית ולא כלום, כן הן נבואתן של עובדי אלילים, להיות עתידים ליום הזה ואינן יודעין אם להרוג אם ליהרג, אבל ישראל נבואתן מפורסמות, להיות עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם.
אסתר רבה
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
רַב פָּתַח (דברים כח, סו): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, רַבָּנָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבָּנָן אָמְרֵי וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. (דברים כח, סו): וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּין מִן הַסִּידְקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ מִן הַפַּלְטֵר. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁנָה. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים מִן הַסִּידְקִי. מְתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר מַהוּ, אָמַר לָהֶם לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה בַּמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, זֶה שֶׁהוּא נָתוּן בִּדְיוֹטִי שֶׁל קֵיסָרִין. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְהִצָּלֵב. רַב פָּתַר קְרָיָיה בְּהָמָן, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, מֵעֵת לְעֵת מֵהֲסָרַת טַבַּעַת. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָבִים פּוֹרְחִין. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ (אסתר ג, יד): לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.
רַב פָּתַח (דברים כח, סו): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, רַבָּנָן וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבָּנָן אָמְרֵי וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּים לְשָׁנָה. (דברים כח, סו): וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ חִטִּין מִן הַסִּידְקִי. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ מִן הַפַּלְטֵר. וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁלשׁ שָׁנִים. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים לְשָׁנָה. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִטִּים מִן הַסִּידְקִי. מְתִיבִין רַבָּנָן לְרַבִּי בֶּרֶכְיָה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר מַהוּ, אָמַר לָהֶם לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה בַּמֵּתִים. דָּבָר אַחֵר, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, זֶה שֶׁהוּא נָתוּן בִּדְיוֹטִי שֶׁל קֵיסָרִין. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לִדּוֹן. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ, זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא לְהִצָּלֵב. רַב פָּתַר קְרָיָיה בְּהָמָן, וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד, מֵעֵת לְעֵת מֵהֲסָרַת טַבַּעַת. וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, בְּשָׁעָה שֶׁהַכְּתָבִים פּוֹרְחִין. וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ (אסתר ג, יד): לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.