אסתר ד:ד מדרש: ספרי דאגדתא, עין יעקב, אסתר רבה ומדרש שכל טוב

[אסתר ד, ד] ותתחלחל המלכה מאד. רבנן דתמן אמרי פירסה נדה, ורבנן דהכא אמרי שהפילה עוברה, ומשעה שהפילה שוב לא ילדה, ר' יהודה ב"ר סימון אומר במוך היתה משמשת, אמר ר' יהודה ב"ר סימן דריוש האחרון היה טהור מאמו וטמא מאביו.

וְהֵם אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ וְכוּ'. מַאי טַעְמָא? דְּדִילְמָא מֵתָה. לְמֵימְרָא, דְּמֵת אָסוּר בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה? וְהָתַּנְיָא: טְמֵא־מֵת מֻתָּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְלֹא טְמֵא־מֵת בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יג) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", עִמּוֹ בִּמְחִצָּתוֹ! אָמַר אַבַּיֵי: שֶׁמָּא תִּפְרֹס נִדָּה. לְמֵימְרָא, דְּבִיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא? אִין, דִּכְתִיב: (אסתר ד) "וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד", וְאָמַר רַב: שֶׁפֵּרְסָה נִדָּה. וְהָא אַנָן תְּנָן: חֲרָדָה, מְסַלֶּקֶת דָּמִים. פַּחְדָא צָמִית, בִּיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא.

[אסתר ד, ד] ותבאנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד. יש אומרים מעוברת היתה והפילה, ואל תתמה לומר וכי תינוקת בת י"ב שנה היתה שמתחלחלת, הרי ישעיה גיבור שבעולם, ובשביל שראה בחזון נתחלחל, שנאמר על כן מלאו מתני חלחלה (ישעיה כא ג).