אסתר ז:ג מדרש: במדבר רבה, אסתר רבה ופרקי דרבי אליעזר

דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, מְעִילָה כְּפוּלָה, שֶׁמָּעֲלָה בּוֹ בִּנְפָשׁוֹת וּבְמָמוֹן, שֶׁהֵבִיאָה לוֹ נְפָשׁוֹת אֲחֵרוֹת לָקַחַת לוֹ מָמוֹנוֹ. דָּבָר אַחֵר, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, שֶׁמָּעַל בּוֹ בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, פֵּרְשָׁה הֵימֶנּוּ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. (במדבר ה, יג): וְשָׁכַב אִישׁ, עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ וְאֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה, (במדבר ה, יג): אֹתָהּ, זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ, (במדבר ה, יג): שִׁכְבַת זֶרַע, פְּרַט לִכְשֶׁקִּנֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים, שֶׁלֹא תֹאמַר בִּקְפֵידַת הַבַּעַל תָּלָה הַכָּתוּב וּבַעַל הָא קָפִּיד, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁכְבַת זֶרַע, (במדבר ה, יג): וְנֶעֱלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ, וְלֹא שֶׁיְהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם, הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעְלָהּ אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. (במדבר ה, יג): וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתְּרָה הַתּוֹרָה קָרְאָה אוֹתָהּ טְמֵאָה. דָּבָר אַחֵר, וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, כַּמָּה שִׁעוּר סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה, כַּמָּה הִיא טֻמְאָה כְּדֵי בִּיאָה, כַּמָּה הִיא בִּיאָה כְּדֵי הַעֲרָאָה, כַּמָּה הַעֲרָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל בָּרוּחַ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כְּדֵי גִּלְגּוּל בֵּיצָה, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּינְחָס אָמַר כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִי אֶת הַנִּימָא, פְּנִימוֹן אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר (משלי ו, כו): כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כָּל אֵלּוּ שִׁעוּרִים לְאַחַר הַתָּרַת סִינָר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ שִׁעֵר, וּבֶן עַזַּאי נָשָׂא אִשָּׁה מִיָּמָיו, אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִתְחַמֵּם, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר בָּעַל וּפֵרַשׁ, וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר רַבִּי יוֹנָה שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא יח, כט): כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, הֻקְּשׁוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לַנִּדָּה, מַה נִּדָּה בְּהַעֲרָאָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ, יח): אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, אַף כָּל הָעֲרָיוֹת בְּהַעֲרָאָה. (במדבר ה, יג): וְעֵד אֵין בָּהּ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהָעִיד אִם אָמַר נִטְמֵאת אֵינָהּ שׁוֹתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר עֵד וְעֵד, (במדבר ה, יג): וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה, אֲסוּרָה הָא אִם נִתְפָּשָׂה מֻתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ זוֹ כָּל שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּרָצוֹן וְסוֹפָהּ בְּאֹנֶס, וְיֵשׁ לְךָ שֶׁאֵינָה תְּפוּשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִיא מֻתֶּרֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁתְּחִלָּתָהּ בְּאוֹנֶס וְסוֹפָהּ בְּרָצוֹן, כַּהֲדָא אִתְּתָא אֲתַת גַּבֵּי רַבִּי אָמְרָה לֵיהּ נֶאֱנַסְתִּי, אָמַר לָהּ וְלָא עָרַב לָךְ, אָמְרָה לֵיהּ וְאִם יִטְבֹּל אָדָם אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ וְיִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ וּבַסּוֹף אֵינוֹ עָרֵב לָךְ, וְקִבְּלָהּ. דָּבָר אַחֵר, וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, א): וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר (אסתר ב, י): לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִגִּידָה עַכְשָׁו הִגִּידָה לְאַחַר זְמַן, וְאַף כָּאן וְעֵד אֵין בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ לְאַחַר זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ה): וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר וגו'.

וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וגו' (אסתר ו, יג), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ וֶהֱבִיאוּהוּ לַסְּעוּדָה בְּיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר מַה שְּׁאֵלָתֵךְ, אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵינִי שׁוֹאֶלֶת מִמְךָ אֶלָּא נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ נַעֲרֵי אֶסְתֵּר, לָקְחוּ אֶת הָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשְׂתָה אֶסְתֵּר בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. כֵּיוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: ״מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ?״ אָמְרָה לוֹ: ״אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵינִי שׁוֹאֶלֶת מִמְּךָ אֶלָּא לָתֵת לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי, שֶׁבָּא אָדָם אֶחָד וְקָנָה אוֹתָנוּ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי הֶחֱרַשְׁתִּי״. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: ״וּמִי הוּא הָאָדָם הַזֶּה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן?״ אָמְרָה לוֹ: ״הָמָן הָרָע הַזֶּה״. מִיָּד ״חָפוּ פָנָיו״. ״וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן וְנִכְנַס בְּגִנַּת הַבִּיתָן״, מֶה עָשָׂה מִיכָאֵל? הִתְחִיל מְקַצֵּץ נְטִיעוֹת לְפָנָיו. וְרָאָה הַמֶּלֶךְ כֵּן, אָמַר לוֹ: ״מַה זֶּה?״ אָמַר לוֹ: ״אֲנִי מִבָּנָיו שֶׁל הָמָן שֶׁכָּךְ צִוַּנִי אַבָּא״. מִיָּד ״וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ״, וְנִבְעַר חֵמָה עַל חֵמָה, וְשָׁב מִגִּנַּת הַבִּיתָן. מֶה עָשָׂה מִיכָאֵל הַמַּלְאָךְ? הִגְבִּיהַּ אֶת הָמָן מֵעַל אֶסְתֵּר כְּאִלּוּ רוֹצֶה לָבֹא עָלֶיהָ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: ״הָרָשָׁע הַזֶּה לֹא דַיּוֹ שֶׁקָּנָה אֶת אִשְׁתִּי לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, אֶלָּא רוֹצֶה לָבֹא עָלֶיהָ? הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבַּיִת?״ וְשָׁמַע הָמָן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְנָפְלוּ פָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפְנֵי הָמָן חָפוּ״. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ עַל הָעֵץ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֶה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב? נִדְמָה לְחַרְבוֹנָא אֶחָד מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: ״אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, יֵשׁ עֵץ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָמָן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן וַיַּעַשׂ אֶת אוּלָם הָעַמּוּדִים חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ״. מִיָּד צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ, וּכְתִיב: ״וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן״. לָקַח הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר לְהָמָן וְנָתַן לְמָרְדֳּכַי וּלְאֶסְתֵּר, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵיתֵהּ נְוָלִי יִתְעֲבֵד עַל דְּנָא״. וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ״כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כְּתוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ״. וְכָתְבוּ וְחָתְמוּ אִגְּרוֹת פְּתָקִים וְשָׁלְחוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בְּמַזַּל אַרְיֵה. מָה הָאֲרִי הַזֶּה מֶלֶךְ עַל כָּל הַחַיּוֹת וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה הוּא הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו, וְהוּא חָשַׁב וְהָפַךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, נַהֲפוֹךְ הוּא עַל שׂוֹנְאֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם״.