וַיִּתְלוּ֙ אֶת־הָמָ֔ן עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֣ין לְמָרְדֳּכָ֑י וַחֲמַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ שָׁכָֽכָה׃ (פ)
מדרש אגדה
וישכו המים. מלמד שנתמלאו המים חמה ובקשו לשבר התיבה, וזכר הקב"ה ביאת בניו לסיני לקבל התורה, שנאמר ביום הזה באו מדבר סיני ואיזה, זה יום שעשה הקב"ה נסים לנח ואין לשון וישכו אלא שכיכת חמה, כדכתיב וחמת המלך שככה (אסתר ז י):
ספרי דאגדתא
[אסתר ז, י] וחמת המלך שככה. שתי שכיכות הללו למה, אחת של מלכו של עולם, ואחת של אחשורוש.
אסתר רבה
וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַחֵמָה חוּת פַּח זִיקָא בְּכָרְסְיֵהּ, וּנְפַח בְּקִיטְמֵיהּ, וּזְרֹק גּוּפְרִיתָא בְּאַתּוּנֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנֶּהֶרְגָה וַשְׁתִּי עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶסְתֵּר, לֹא שָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אֲתִיבוּן, וְהָכְתִיב כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לָהֶם בְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ, שְׁכִיכָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכִיכָה, אֵימָתַי שָׁכְכָה חֲמָתוֹ, כְּשֶׁנִּצְלַב הָמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, חֲמָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.