וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃
פרקי דרבי אליעזר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבָּעִים בָּנִים הָיוּ לוֹ לְהָמָן, עֲשָׂרָה כּוֹתְבֵי הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹשִׁים מוֹשְׁלִים בְּכָל הַמְּדִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ״. וְכֻלָּם נִתְלוּ עַל עֵץ אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ עַל הָעֵץ״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר ״וְאֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ״.