אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥ד לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃
אוצר מדרשים
נ״ח) תשעה פעמים נמנו ישראל ועשירית לעתיד לבא. ראשונה – כשירדו למצרים, שנאמר ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, שניה – כשיצאו ממצרים, שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי (שמות י״ב), שלישית – במחצית השקל, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל׳), רביעית – על ידי משה ואהרן במדבר סיני, שנאמר אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן (במדבר א׳), חמישית – ע״י משה ואלעזר הכהן, ששית ושביעית – ע״י שאול, ששית בבזק שנאמר ויפקדם בבזק (ש״א י״א), שביעית בטלאים שנאמר ויפקדם בטלאים (שם ט״ו), שמינית – ע״י דוד (ש״ב כ״ד), תשיעית – ע״י עזרא (עזרא ב׳ ס״ד), ועשירית – לעתיד לבא, שנאמר עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה אָמַר ה׳ (ירמיה ל"ג י"ג).
במדבר רבה
וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי וגו' (במדבר ד, לד), מַה צָּרִיךְ נְשִׂיאִים כָּאן, וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּמִנְיַן הַלְּוִיִם, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה, אַחַר שֶׁהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עִמִּי בְּמִנְיַן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ וגו', לֹא אֶעֱשֶׂה לָהֶם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְאוֹלִיכֵם עִמִּי לְמִנְיַן הַלְוִיִּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אַתָּה מוֹצֵא אַחַר מִנְיַן יִשְׂרָאֵל כְּתִיב (במדבר א, מד): אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד וגו', אֲבָל אַחַר מִנְיַן הַלְוִיִּם אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּזְכִּיר שָׁם נְשִׂיאִים אֶלָּא (במדבר ד, לז) (במדבר ד, מא) (במדבר ד, מו): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מָנוּ הַלְוִיִּם עַל פִּי הַדִּבּוּר, אֶלָּא משֶׁה הוֹלִיכָם עִמּוֹ כְּדֵי לַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד.
שמות רבה
דבר אחר: ואלה המשפטים אמר רבי אבהו: בכל מקום שכתוב, ואלה מוסיף על הראשונים, ובכל מקום שכתוב, אלה פוסל את הראשונים. כיצד? (בראשית ב:ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. ומה פסל? שהיה בורא שמים וארץ, והיה מסתכל בהם ולא היו ערבים עליו, והיה מחזירן לתוהו ובוהו, כיון שראה שמים וארץ אלו, ערבו לפניו. אמר: אלו תולדות. לפיכך, אלה תולדות השמים והארץ, אבל הראשונים לא היו תולדות. כיוצא בו: אלה תולדות נח. ומה פסל? דורו של אנוש, ודור המבול וקינן וחביריו, לפיכך אמר (בראשית י): בני יפת גומר ומגוג. וכיוצא בו ( שם כה): ואלה תולדות ישמעאל בן אברם, מוסיף על הראשונים. ומי הם? מה שכתוב למעלה, שנא' (שם): ותלד לו את זמרן ואת יקשן. ואף כאן, ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, בכור ישמעאל נביות, רשעים היו, כיוצא בהן. כיוצא בו (שם): ואלה תולדות יצחק בן אברהם, מוסיף על הראשונים, על מה שכתוב למעלה הימנו, בני ישמעאל. ומי היה זה? עשו ובניו, שהיה בנו של יצחק. וא"כ יש לומר, הואיל ואין כתוב אלא ואלה תולדות, אף יעקב, שהוא תולדות יצחק בכלל עשו?! אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים: (בראשית ב:ד) אלה תולדות השמים והארץ. (רות ד) ואלה תולדות פרץ. וטעם גדול יש להם, למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא? מפני שברא הקב"ה את עולמו ולא היה מלאך המות בעולם, ובשביל כך הוא מלא, וכיון שחטא אדם וחוה, חסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא, וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא, שהמשיח עומד הימנו, ובימיו הקב"ה מבליע המות, שנאמר (ישעיה כה): בלע המות לנצח. לפיכך, תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא, ולכך תולדת יצחק חסר, להוציא יעקב מכלל הרשעים. כיוצא בו (בראשית לז): אלה תולדות יעקב, פסל לאלופי עשו. כיוצא בו (שמות א) ואלה שמות בני ישראל מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה? בני ראובן ובני שמעון. כיוצא בו: ואלה תולדות אהרן מוסיף על הראשונים. ומי היו אלו שכתב למעלה? כל הפקודים אשר פקד משה ואהרן, מה הראשונים היו צדיקים, אף אלו צדיקים. אף כאן, ואלה המשפטים, מוסיף על הראשונים. מה שכתוב למעלה (שמות טו): שם שם לו חוק ומשפט. דבר אחר: ואלה המשפטים מה כתיב למעלה מן הפרשה? (שם יח) ושפטו את העם בכל עת. ואמר כאן, ואלה המשפטים והדברות באמצע. משל למטרונה, שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה דינין מלפניה, ודינין מאחריה, והיא באמצע. וכן הוא אומר (משלי ח): באורח צדקה אהלך. התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת. אהלך בדרכן של עושי צדקה, בתוך נתיבות משפט התורה באמצע ודינין מלפניה ודינין מאחריה. מלפניה שנא': שם שם לו חוק ומשפט. ודינין מאחריה, שנאמר: ואלה המשפטים: