במדבר ב:ב מדרש: ספרא, מדרש אגדה ובמדבר רבה

[א] "ויצא בן אשה ישראלית" – מנין יצא? מבית דינו של משה. שבא ליטע אהלו בתוך מחנה דן, אמרו לו "מה טיבך ליטע בתוך מחנה דן?" אמר להן "מבנות דן אני!". אמרו לו הכתוב אומר (במדבר ב, ב) "איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל". נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב ועמד וגדף. "והוא בן איש מצרי" – אף על פי שלא היו ממזרים באותו שעה הוא היה כממזר. "בתוך בני ישראל" – מלמד שנתגייר. "וינצו במחנה" – על עסקי מחנה. "בן הישראלית ואיש הישראלי" – זה שכנגדו.

איש על דגלו באותות. מלמד שכל שבט ושבט היה לו סימן לאב השבט, וכן היה לכל הדגלים אות לרבות השבטים, כיצד היו סימני אותיות השבטים, שבט ראובן היה אות שלו מצוייר מצוייר דודאים, על שם שנאמר וימצא דודאים בשדה (בראשית ל יד):
אות של שמעון היה מצוייר עיר שכם, על שם מעשה שכם:
יהודה היה אות שלו מצוייר אריה, שנאמר גור אריה יהודה (שם מט ט):

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וגו' (במדבר ב, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כ, ו): נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל וגו', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי אָנוּ מְרַנְנִים בִּישׁוּעָתֶךָ, מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לָנוּ בְּשִׁמְךָ נְרַנְנָה בִּישׁוּעָתֶךָ, (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיִּוָּשַׁע כְּתִיב, כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים וּכְאִלּוּ הוּא נִגְאָל, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, שֶׁקָּבַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ בִּשְׁמֵנוּ וְעָשָׂה אוֹתָנוּ דְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.