במדבר ב:לד מדרש: במדבר רבה, תנחומא בובר וויקרא רבה

וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה (במדבר ב, לד), חֲבִיבִין הֵם הַדְּגָלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁהֲרֵי כָּתַב בָּהֶן (במדבר ב, לג): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, (במדבר ב, לד): כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו עַל בֵּית אֲבֹתָיו, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּיָּד הָיוּ יִשְׂרָאֵל זְרִיזִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמָּקוֹם בַּדְּגָלִים וְלֹא עִכְּבוּ לַעֲשׂוֹת. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְאַהֲרֹן הֵיכָן הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי לֵוִי בַּר חַיָּתָא בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ אַהֲרֹן לְיַחֲסָן אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאַתָּה מְיַחֲסֵנוּ יַחֵס אֶלְעָזָר בִּנְךָ לְמִי הוּא נוֹשֵׂא לֹא לְבִתּוֹ שֶׁל פּוּטִיאֵל, דִּכְתִיב (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִין בּוֹ יִשְׂרָאֵל, הִקְדִּים כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ שֶׁל משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה.

ד"א שמן זית זך. את מוצא מי שנתן בחשך רואה מה שבאור, ומי שנתון באור אינו רואה מה שבחשך, אבל הקב"ה רואה מה שבחשך ומה שבאור, אמר דניאל הוא גלי עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמה שרא (דניאל ב כב). אמר ר' יהודה בר אלעאי השמש הזה נתון בתוך חיקו, שנאמר לשמש שם אוהל בהם (תהלים יט ה), ובתקופת תמוז הוא יוצא מתוך חיקו לבשל את הפירות, ואין העולם יכול לעמוד בו, למה שהוא קשה באורו, אמר הקב"ה בבריה שלי אין אתה יכול להסתכל, ואני צריך לאורה משלך, אלא למה אמרתי לך לעולם הבא.

ד"א מי הוא זה מלך הכבוד. מי הוא זה המלך שחילק כבוד ליראיו, ה' צבאות וגו', כיצד מלך בשר ודם אין יושבין על כסאו, והקב"ה הושיב שלמה על כסאו, שנאמר וישב שלמה על כסא ה' (דה"א כט כג), מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו, והקב"ה הרכיב לאליהו על סוסו, ומהו סוסו של הקב"ה סופה וסערה, שנא' ה' בסופה ובשערה דרכו וגו' (נחום א ג), מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו, ומשה נשתמש בשרביטו של הקב"ה, שנאמר ויקח משה את מטה האלהים בידו (שמות ד כ), מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו, והקב"ה נתן עטרות למלך המשיח, שנאמר תשית לראשו עטרת פז (תהלים כא ד). מלך בשר ודם אין לובשין לבושו, וישראל לבשו לבושו של הקב"ה עוז, שנאמר עורי עורי לבשי עז זרוע ה' (ישעיה נא ט), ונתנו לישראל שנאמר ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט יא), מלך בשר ודם, אין קוראין בשמו כמו קיסר אגוסתוס, בסילואוס, ואם קרא אדם אחד באחד מהם אין לו חיים, תדע לך שאדם קרוא לחבירו אוגסטה פלוני, אבל הקב"ה אמר למשה הרי עשיתי אותך כמותי לפרעה אלהים, שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז א), הוי מי הוא זה מלך הכבוד, שחלק מכבודו ליראיו.