במדבר ג:יב מדרש: במדבר רבה, תנחומא בובר, מדרש תנחומא ומדרש אגדה

וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִתּוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־בְּכ֛וֹר פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃

במדבר רבה

דָּבָר אַחֵר, אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד, לָמָּה לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי פָּלָטְיָנִין הָיוּ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִגְיוֹנוֹת הַרְבֵּה וְאוֹמֵר לַפְּרוֹפָּסִיטוֹט לֵךְ מְנֵה אֶת הַלִּגְיוֹנוֹת חוּץ מִן הַלִּגְיוֹן הָעוֹמֵד לְפָנַי. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, אֲבָל לְעַצְמָן מְנֵה אוֹתָן, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיִּמָּנֶה לִגְיוֹנוֹ עִם הַלִּגְיוֹנוֹת, לְפִיכָךְ נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל לְעַצְמָן וְשֵׁבֶט לֵוִי לְעַצְמָן, וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמִּטַּעַם הַזֶּה אָמַר לוֹ, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר א, נ): וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וגו'. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', נִתְיָרֵא משֶׁה וְאָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּשִׁבְטִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁאֶמְנֶנּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא אָמַרְתִּי לְךָ כֵּן אֶלָּא לְהוֹצִיאָן מִן הַגְּזֵרָה שֶׁלֹא יָמוּתוּ עִמָּהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָֹּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה, שֶׁהַלְוִיִּם שֶׁלִּי הֵן (במדבר ג, יב מה): וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אוֹתִי אֲנִי מְקָרְבוֹ, הֵם קֵרְבוּ עַצְמָן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיֹּאמֶר משֶׁה מִי לַה' אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי, הֵן קֵרְבוּ אוֹתִי וַאֲנִי מְקָרְבָן, וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּמְצְאוּ עִמִּי נֶאֱמָנִים, שֶׁשָּׁמְרוּ אַזְהָרָתִי (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגו', לְפִיכָךְ הֵן רְאוּיִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֶמְנֵי בֵּיתִי. וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מִי שֶׁנִּבְדַּק בְּדָבָר, הַמָּקוֹם אֲהֵבוֹ לְעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁנִּבְדַּק בַּעֲמָלֵק וְעָשָׂה בּוֹ כַּתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ וגו' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם מִשִּׁבְטְךָ אֲנִי מַעֲמִיד פּוֹרֵעַ לַעֲמָלֵק לְעוֹלָם, (שופטים ה, יד): מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק. שָׁאוּל שֶׁנִּבְדַּק וְלֹא נִמְצָא נָאֶה בְּפִקּוּדוֹ, אֶלָּא (שמואל א טו, ט): וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם, הֶחֱזִירוֹ לְאַחוֹרָיו וְנִטְּלָה הֵימֶנּוּ מַלְכוּתוֹ, (שופטים ה, יד): אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין, וְאַף הַשֵּׁבֶט הַזֶּה בְּדַקְתִּיו וְנִמְצְאוּ שְׁמוּרִים וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כז כח): שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ וגו' וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וגו' (דברים לג, ט): הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וגו', אַף כָּן אֲנִי מְקָרְבָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן בְּנֵי פְּלָטִירִי וַאֲנִי מַאֲמִין קְדֻשָּׁתִי וְתַשְׁמִישׁ בֵּיתִי עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם וגו', לָמָּה שֶׁהֵם נֶאֱמָנִים לִי. אַף בִּשְׁעַת פֵּרוּקוֹ וַהֲקָמָתוֹ אֵינִי חָפֵץ בַּאֲחֵרִים שֶׁיִּפְרְקוּהוּ וִיקִימוּהוּ אֶלָּא הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נא): וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן וגו', יָכוֹל הַמִּצְוָה עַל הַלְוִיִּם אֲבָל אִם עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר א, נא): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו', אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁסָּטוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וּשְׂנָאָן הַמָּקוֹם לִהְיוֹת גִּזְבָּרִין שֶׁלּוֹ, וְלֹא תֹאמַר שֶׁלֹא יִגְעוּ בוֹ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת אֶלָּא אַף בִּשְׁעַת הַמַּחֲנוֹת לֹא יִקְרְבוּ אֵלָיו אֶלָּא בְּנֵי לֵוִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נב נג): וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וגו' וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת, וְלָמָּה אֲנִי מַזְהִירָן שֶׁיַּרְחִיקוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִתְקָרֵב אֶצְלוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הַלְוִיִּם הֵם יִשְׁמְרוּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, נג): וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, (במדבר א, נד): וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ, שֶׁרִחֲקוּ עַצְמָן מִן הַמִּשְׁכָּן וְנָתְנוּ מָקוֹם לַלְוִיִּם לַחֲנוֹת סָבִיב לַמִּשְׁכָּן.
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ (במדבר ג, ו), יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וִימַנֶּה מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכְּלִין, וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קא, ו): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי וגו' (במדבר ג, ז ח): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וגו' וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וגו', שֶׁהָיוּ חוֹנִים סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְהֵם הָיוּ נוֹשְׂאִין כֵּלָיו וְטוֹעֲנִין אוֹתָם, (במדבר ג, ט): וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וגו', יָכוֹל יְשָׁרְתוּהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ מְלַאכְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' לִי הַלְוִיִּם וגו' (במדבר יח, ו): נְתֻנִים לַה', לַשֵּׁם הֵם מְסוּרִים, לַכֹּהֲנִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים וּמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹמְרִין כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְנוֹשְׂאִין אוֹתָם וְטוֹעֲנִים אוֹתָם, (במדבר ג, י): וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וגו', כְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ הַלְוִיִּם כֵּן נִצְטַוּוּ הַכֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדָתָם, וְכֻלָּם עַל יְדֵי משֶׁה, (במדבר ג, י): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, הֲרֵי זֶה עוֹנֶשׁ.
שאל רבBookmarkShareCopy

במדבר רבה

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר, וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי וגו' (במדבר ג, יא יב), וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה, הִנֵּה בְּרָצוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (בראשית ו, יז): וַאֲנִי הִנְּנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לָהֶם יֵשׁ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּשֶׁיֹּאבְדוּ מַכְעִיסָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יא, י): בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ח): שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה וגו', וְאוֹמֵר (תהלים י, טז): ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ וגו', וְאוֹמֵר (תהלים קד, לה): יִתַּמּוּ חַטָּאִים וגו', וְאוֹמֵר (משלי יא, י): וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַאֲנִי מוֹסִיף אֲנִי עַל חִבָּתָן, הִנֵּה בְּשִׂמְחָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ד, יד): וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַאֲנִי, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם (מלכים א כב, כג): וַה' דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה.
שאל רבBookmarkShareCopy