במדבר ג:מו מדרש: במדבר רבה, מדרש תנחומא, תנחומא בובר ומדרש אגדה

וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלשָׁה וגו' (במדבר ג, מו), אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ וְכִי הַבְּכוֹרוֹת הָיוּ עוֹדְפִין עַל הַלְוִיִּם, שֶׁהוּא אוֹמֵר: הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם, וַהֲרֵי מִן הַחֶשְׁבּוֹן הַלְוִיִּם הָיוּ עוֹדְפִים עַל הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ בַּפְּרָט עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת, וּמְרָרִי וּמשֶׁה, וְאַתְּ קוֹרֵא כָּל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמְחַשֵּׁב אוֹתָהּ, וְכֵן אַרְבַּעְתָּן הֵן עוֹלוֹת עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, וּבְכוֹרוֹת אַתְּ מוֹצֵא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶֶף וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, הֲרֵי שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם עוֹדְפִים עַל הַבְּכוֹרוֹת עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וְהוּא אוֹמֵר בַּבְּכוֹרוֹת: הָעֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל בְּכוֹרוֹת וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה וְכֻלָּהַם הָיוּ בְּכוֹרוֹת, אֲבָל בַּלְוִיִּם הָיוּ שָׁם שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת, שֶׁלְּכָךְ הוֹצִיא בִּפְרָטָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וּבִכְלָל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְלֹא יוֹתֵר, נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בַּמִּנְיָן לֹא הָיוּ עוֹדְפִים הַבְּכוֹרוֹת עַל הַלְוִיִּם, אֲבָל בַּבְּכוֹרוֹת הָיוּ עוֹדְפִים עֲלֵיהֶם, הוֹצִיא מֵהֶן הַבְּכוֹרוֹת, שֶׁאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, וְהָיוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרִים, נִמְצְאוּ בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל הוֹנְגְּטִים הֶגְמוֹן לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אָמַר לוֹ משֶׁה רַבְּכֶם אוֹ גַּנָּב הָיָה אוֹ לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לַחְשֹׁב, אָמַר לוֹ לָמָּה, אָמַר לוֹ הוֹנְגְּטִים מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת וְעוֹד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְצִוָּה הַמָּקוֹם שֶׁיִּפְדוּ הַלְוִיִּם בַּבְּכוֹרוֹת, תֵּן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל לְוִיִּם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת, וְעוֹד נִמְצְאוּ בַּלְוִיִּם יְתֵרִים עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שְׁלשׁ מֵאוֹת, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְחַשֵּׁב בְּמִנְיַן רִאשׁוֹן בִּפְרָטָן, מִפְּנֵי מָה אוֹתָן שְׁלשׁ מֵאוֹת לְוִיִּם הַיְתֵרִים לֹא פָּדוּ אוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִין עַל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בְּכוֹרוֹת שֶׁאָנוּ מוֹצְאִין שֶׁאוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה נוֹתְנִין חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים. וְעוֹד מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁכָּלַל מִנְיַן הַלְוִיִּם בַּסּוֹף, מִפְּנֵי מָה פִּחֵת מֵהֶן שְׁלשׁ מֵאוֹת מִן מִנְיַן הָרִאשׁוֹן, הֱוֵי לֹא גָּנַב אוֹתָן מִן הַחֶשְׁבּוֹן אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָן מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה בְּכוֹרוֹת חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִים לְאַהֲרֹן אָחִיו, אוֹ שֶׁמָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ לַחֲשֹׁב. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן לֹא גַּנָּב הָיָה, וְיוֹדֵעַ הָיָה לַחֲשֹׁב, וְדָבָר אֶחָד לָחַשׁ לִי לוֹמַר לָךְ, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יוֹדֵעַ אַתְּ לִקְרוֹת אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ לִדְרשׁ, אָמַר אוֹתָן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל לְוִיִּם פּוֹדִין לְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁל בְּכוֹרוֹת, נִשְׁתַּיְּרוּ בַּלְוִיִּם עוֹד שְׁלשׁ מֵאוֹת בְּכוֹרוֹת עוֹד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלשָׁה, וְהָיוּ אוֹתָן שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁבַּלְוִיִּם בְּכוֹרוֹת וְאֵין בְּכוֹר פּוֹדֶה בְּכוֹר, לְפִיכָךְ מִשֶּׁמָּנָה אוֹתָן גְּנָבָן, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בְּכוֹרוֹת, מִיָּד נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' (במדבר ד, מו), מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. (במדבר ד, מז): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא (במדבר ח, יט): וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ז): וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (תהלים פא, ג): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא (ישעיה כד, יד): הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא (שמות יט, יט): משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר יח, ג): וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא (במדבר ד, מז): לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.

דָּבָר אַחֵר, פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה בְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עֳדָפִים עַל הַלְּוִיִּם בְּשָׁעָה שֶׁמָּנָה אוֹתָם מֹשֶׁה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד נָטַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה פִּתְקִין וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר מוֹשִׁיט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁפְּדָאוֹ לֵוִי, וְהָיָה פָּטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים. וְאִם עָלָה בְּיָדוֹ פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים, הָיָה נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, עֲדַיִן הִיא מַחֲלֹקֶת בַּדָּבָר, שֶׁהָיָה יָכֹל לוֹמַר, אֵין כָּאן פֶּתֶק כָּתוּב בּוֹ לֵוִי, לְפִיכָךְ לֹא עָלְתָה בְּיָדִי אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, נָטַל פִּתְקִין כְּמִנְיַן כָּל הַבְּכוֹרוֹת וְכָתַב בָּהֶן לֵוִי, וְעוֹד פִּתְקִין אֲחֵרִים כְּמִנְיָנָם וְכָתַב בָּהֶן חֲמִשָּׁה סְלָעִים, טְרָפָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְהָיָה אָבִיו שֶׁל בְּכוֹר פּוֹשֵׁט יָדוֹ בַּקַּלְפִּי. אִם עָלָה בְּיָדוֹ מֵחַמִשָּׁה סְלָעִים, נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים. וְהַמְּמֻנֶּהְ אָמַר, הֲרֵי שָׁם פֶּתֶק כְּתִיב בּוֹ לֵוִי, וְלֹא הָיִיתָ רָאוּי לִפְדּוֹת מִן לֵוִי. פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לִבְכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּקֹד כָּל בְּכוֹר זָכָר. יֵשׁ פְּקִידָה לְבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי פָּקַד ה' אֶת חַנָּה וַתַּהַר וַתֵּלֵד שְׁלֹשָׁה בָּנִים וּשְׁתֵּי בָּנוֹת (ש״‎א ב, כא). יֵשׁ פְּקִידָה לִשְׁמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי (איוב י, יב). יֵשׁ פְּקִידָה לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי פְּקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם (ישעיה ס, יז).