במדבר ג:נא מדרש: במדבר רבה ומכילתא דרבי שמעון בן יוחאי

מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכֶּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ג, נ), מְלַמֵּד שֶׁלֹא כְּשִׁקְלֵי הֶדְיוֹט שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ, שִׁקְלֵי הֶדְיוֹט אִם שׁוֹקֵל אֶחָד אֶחָד חוֹזֵר וְשׁוֹקֵל כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ יוֹסִיף אוֹ יִגְרַע, אֲבָל שִׁקְלֵי הַקֹּדֶשׁ יְשָׁרִים, שְׁקָלָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד, לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט. (במדבר ג, נא): וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם וגו', מְלַמֵּד שֶׁלֹא נָתַן לָהֶם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּן לָהֶם. (במדבר ג, נא): כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, נָתַן מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, מח): וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, שָׁקוּל אַהֲרֹן כְּנֶגֶד בָּנָיו.

מלאתך ודמעך מלאתך אלו בכורים שהן ניטלין מן המליאה ודמעך זו תרומה שהיא נקראת דמע: לא תאחר. לא תאחר דבר שראוי להקדימו מלמד שכל המקדים תרומה לבכורים מעשר ראשון לתרומה מעשר שני לראשון עובר בלא תעשה אלא מפרישן על הסדר בכורים ואחריהם תרומה ואחריהן מעשר ראשון ואחריו מעשר שני: ר' אליעזר בן יעקב אומר לא תאחר שלא תאחרם בשעת הגורן מליתנם לבעלים: בכור בניך תתן לי. יכול יתנם לי ודאי ת"ל (במדבר ג' נ"א) ויתן משה את כסף הפדיום לאהרן ולבניו אין לי אלא בזמן ההוא לדורות מניין ת"ל (שם) על פי ה' כאשר צוה ה' את משה אם כן למה נאמר בכור בניך תתן לי כל זמן שאתה נותנו במצותו מעלה אני עליך כאלו נתנו לי ואם לאו מעלה אני עליך כאלו אותי קפחתה: