במדבר ד:ב מדרש: מדרש אגדה, במדבר רבה, ספרא וסדר עולם רבה

נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי. והלא גרשום היה בכור, ולמה הקדים תחלה לקהת, לפי שהיה נושא את הארון, ולכך אמר נשא, שהנשיאות היא שלו, ומה היו נושאים, ארון ושלחן שהיו להם בדים, והיו נושאים אותם בבדים שלהם, ולכך נאמר בהם ושמו בדיו (פסוק ו'), אבל מנורה ומזבח הזהב שלא היו להם בדים, [לא כתיב בהון ושמו בדיו]:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר (במדבר ד, א), לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן, הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר, שֶׁזֶּה כְּלַל שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבּוּר לַכֹּהֲנִים מַעֲשֶׂה לַכֹּהֲנִים. (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', אֵינוֹ אוֹמֵר פְּקֹד, אֶלָּא נָשׂא אֶת רֹאשׁ, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת, כְּשֶׁנִּמְנוּ לְהִתְמַנּוֹת עַל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ קִבְּלוּ נְשִׂיאוּת. (במדבר ד, א): מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, שֶׁמִּכָּל בְּנֵי לֵוִי לֹא חֲשׁוּבִים כִּבְנֵי קְהָת, וּמֵהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִם, וּלְפִי שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים, וְעוֹד שֶׁעֲבוֹדָתָן הָיְתָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְפִיכָךְ נִמְנוּ תְּחִלָּה, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמְנָאָן מִבֶּן חֹדֶשׁ לִפְדוֹת הַבְּכוֹרִים נִמְנוּ דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתָם, גֵּרְשׁוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר קְהָת וְאַחַר מְרָרִי, אֲבָל כָּאן שֶׁמְנָאָן לְמַנּוֹתָן עַל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּת עֲבוֹדָתָן מְנָאָן, קְהָת, לְפִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הָאָרוֹן וְעַל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, זָכָה לִמָּנוֹת תְּחִלָּה, וְאַחֲרָיו גֵּרְשׁוֹן, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַיְרִיעוֹת וְעַל אֹהֶל מוֹעֵד, וְאַחֲרָיו מְרָרִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַקְּרָשִׁים וְעַל הַבְּרִיחִים וְעַל הָעַמּוּדִים וְעַל הָאֲדָנִים וְעַל הַיְתֵדוֹת. (במדבר ד, ג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר ח, כד): מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים לְתַלְמוּד, מִבֶּן שְׁלשִׁים לַעֲבוֹדָה. (במדבר ד, ד): זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת וגו', לְפִי שֶׁזָּכָה קְהָת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְכָךְ זָכוּ בָנָיו לִהְיוֹת עֲבוֹדָתָן קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

[ה] "מצות השם" – ולא מצות המלך ולא מצות בית דין. "מכל מצות השם" – ולא כל מצות ה'; פרט לשמיעת קול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו.