מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
במדבר רבה
פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי (במדבר ג, טו), לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', וְכָאן הוּא אוֹמֵר: פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם לְטוֹבָתָן שֶׁל בְּנֵי לֵוִי לֹא נִמְנוּ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וגו', וְאִלּוּ נִמְנָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם הָיוּ בַּגְּזֵרָה, שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר יד, כט): וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים וגו', אֲבָל לֹא נִמְנוּ עִמָּהֶם וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. וְלָמָּה זָכוּ שֶׁנִּכְנְסוּ כֻּלָּן לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּמִצְרַיִם כָּךְ הָיוּ צַדִּיקִים בַּמִּדְבָּר וְנָתְנוּ נַפְשָׁם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵימָתַי עָשׂוּ כֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, מַה כְּתִיב (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', וּכְשֵׁם שֶׁעָמְדוּ בִּימֵי משֶׁה כָּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיוּ מְלַמְּדִים יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לא): וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וגו', מִי הָיוּ הַזְּקֵנִים הַלָּלוּ, רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּשֵׁם רַבּוֹתֵינוּ אָמַר אֵלּוּ הָיוּ בְּנֵי לֵוִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בֶּן רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם אַבָּא סְמוּקְיָד אֶלְדָד וּמֵידָד הָיוּ, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחַר יְהוֹשֻׁעַ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּכְנַס שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, סה): כִּי אָמַר ה' לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, אֵלּוּ הָיוּ יִשְׂרָאֵל, (במדבר כו, סה): וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מִן הַמַּשְׁמָע שֶׁל מִקְרָא אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁלֹא נִשְׁתַּיֵּיר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַתָּה קוֹרֵא וּמוֹצֵא שֶׁנִּכְנַס אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְעַל יָדוֹ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִבְּנֵיהֶן שֶׁל אוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע יט, נא): אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו', מַהוּ כֵּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב וגו', וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר אֶלְעָזָר, אֶלָּא בָּא אֶלְעָזָר לְלַמֵּד עַל שִׁבְטוֹ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס הוּא כֵּן נִכְנְסוּ הֵם, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן [ברייתא דרבי ישמעאל מדה ח]: כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלַל כֻּלּוֹ יָצָא, וְאַף אֶלְעָזָר הָיָה בִּכְלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגְּזֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר, וְיָצָא מִכְּלָלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַשֵּׁבֶט, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹא נִכְנַס כָּל הַשֵּׁבֶט אַף אֶלְעָזָר לֹא נִכְנַס, וְאִם אַתְּ אוֹמֵר שֶׁנִּכְנַס, אַף כָּל הַשֵּׁבֶט נִכְנָס. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר רַבִּי אַבָּא, אֲנִי שָׁאַלְתִּי וְלָמַדְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי רַבִּי אַבָּא הוּנָא הַכֹּהֵן בַּר רַבִּי אָבִין וְאָמַרְתִּי לוֹ תֵּדַע לְךָ שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לוֹ מִן הַמִּקְרָא: אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וגו', וְאָמַר לִי כְּלוּם נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר מִי שֶׁהָיָה פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נִכְנַס, אֱמֹר שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲרֵי אָנוּ מוֹצְאִים שֶׁהָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה עַד שֶׁהוּא בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, כה): וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לִי רַבִּי הוּנָא אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים, כְּלוּם הָיְתָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא עַל בֶּן עֶשְׂרִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ וַהֲרֵי הָיָה עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה מְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, טז): וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וגו', וּמָצִינוּ שֶׁלֹא הָיָה רְשׁוּת לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים לִכָּנֵס וּלְשַׁמֵּשׁ בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וגו', הֱוֵי נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָיָה אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, מִיָּד הוֹדָה לוֹ רַבִּי הוּנָא לְרַבִּי תַּנְחוּמָא שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לָאָרֶץ, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הוֹאִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין נִכְנָסִין וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי נִכְנָסִין, כְּשֶׁתָּבוֹא לִמְנוֹתָן עֲשֵׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵינֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, מט): אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', אִי אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָם עִם יִשְׂרָאֵל אֲבָל אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן לְעַצְמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי וגו'.
במדבר רבה
מִבֶּן שְׁלשִׁים וגו' (במדבר ד, לה), מִכָּאן אָמְרוּ (משנה אבות ה-כא): בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ. (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָאָרוֹן הָיָה הוֹרֵג בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁכְּשֶׁמְנָאָם מִבֶּן חֹדֶשׁ הָיוּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּכְשֶׁמְּנָאָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ. (במדבר ד, לז): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַנְּשִׂיאִים לֹא מָנוּ עִמָּהֶם מִפִּי הַדִּבּוּר, שֶׁאֵין מַזְכִּיר כָּאן נְשִׂיאִים. (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, הֵם עָשׂוּ עַל פִּי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן נִתְמָעֵט מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה.
במדבר רבה
וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, לח), כְּשֵׁם שֶׁמָּנָה לִבְנֵי קְהָת עַל פִּי ה' כָּךְ מָנָה לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן. (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וגו', בְּאֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ פְּסוּלִים מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּלְהַלָּן, אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל. (במדבר ד, מ): וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן לְפִיכָךְ לֹא חָסְרוּ מִמִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי שְׁלִישִׁים אֶלָּא הָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ. (במדבר ד, מא): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחוֹת וגו', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן הַקְּהָתִים בְּנֵי קְהָת, וּכְתִיב בָּהֶן הַקְּהָתִי כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, לְפִי שֶׁמִּנְיָנָם הָיָה לְשֵׁם טְעִינַת הָאָרוֹן צֵרַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ, ה"א בְּרֹאשׁוֹ וְיו"ד בְּסוֹפוֹ הֲרֵי יָ"הּ, לוֹמַר יָ"הּ יַצִּילֵם מִמִּיתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, יט): לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם. (במדבר ד, לח): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּיַד משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁבִּבְנֵי קְהָת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִם משֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכִּיר לְאַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן עַל דַּעַת כֵּן שֶׁיִּמְנֶה כָּל הַלְוִיִּם עִם משֶׁה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁבְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וְלֹא הִזְכִּירוֹ עוֹד, לֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי מְרָרִי, חָשַׁב משֶׁה בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר לְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמִּי לִבְנֵי קְהָת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֵׂית כָּל מַשָֹּׂאָם וְכָל עֲבוֹדָתָם, אֲבָל עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּמְנֶה עִמִּי, לְכָךְ אָמַר לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי קְהָת עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ, אֶלָּא חָלַק לוֹ כָּבוֹד, לְפִי שֶׁהָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ וְצֵרְפוֹ עִמּוֹ לַמִּנְיָן, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ כָּל הַלְוִיִּם, וּלְדַעַת כֵּן הִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִסֵּר כָּאן בְּיַד משֶׁה.