במדבר ד:מג מדרש: במדבר רבה

וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו' (במדבר ד, מב), מִפְּנֵי מָה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּמִנְיַן מִשְׁפְּחֹת וְלֹא בִּבְנֵי קְהָת וְלֹא בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִי שֶׁבְּנֵי מְרָרִי הָיוּ מְרֻבִּין לַעֲבוֹדָה, שֶׁהִרְבּוּ מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהָיוּ שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, נִתְרַבּוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים מֵאָה יוֹתֵר עַל מֶחֱצָה מִבֶּן חֹדֶשׁ, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא מִבֶּן חֹדֶשׁ עָלָה מִסְפָּרָם שֵׁשֶּׁת אֲלָפִים וּשְׁתֵּי מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עָלָה מִסְפָּרָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם, מֵאָה יוֹתֵר מִמַּחֲצִית. אֲבָל בִּבְנֵי קְהָת לֹא נֶאֱמַר מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת, שֶׁמִּבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ מֵאוֹתָן שֶׁנִּסְפְּרוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, וְכֵן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא נֶאֱמַר וּפְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת, שֶׁאַף הֵם לֹא הִגִּיעוּ לַחֲצִי אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְפִי שֶׁמִּבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה הָיוּ שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁנֵי אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים. (במדבר ד, מג): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וגו', מִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיוּ פָּסוּל לַעֲמֹד בַּמִּשְׁכָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר שִׁירָה, אֲבָל מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה חוֹזֵר הָיָה לִנְעִילַת שְׁעָרִים. (במדבר ד, מד): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ לְפִי שֶׁנִּתְרַבּוּ בְּאֻכְלוּסָא רְאוּיִן לַעֲבוֹדָה, נֶאֱמַר בָּהֶן מִשְׁפְּחֹת. (במדבר ד, מה): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת וגו', לָמָּה נֶאֱמַר בִּבְנֵי מְרָרִי בְּיַד משֶׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן, לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי מְרָרִי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֵךְ אֱמֹר לוֹ לְאַהֲרֹן בִּשְׁמִי שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי מְרָרִי עִמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּיַד משֶׁה.