במדבר ד:מט מדרש: ספרא, במדבר רבה, סדר עולם רבה ומדרש אגדה

[ב] ואלו הן: (א) (במדבר ז, פט): "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ" (ב) (במדבר ז, פט): "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (ג) (במדבר ז, פט): "וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (ד) (שמות כה, כב): "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ" (ה) "אשר אועד לך" (שמות ל, ו) (שמות ל, לו) (ו) (שמות כט, מב): "אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם" (ז) (שמות טז, לד): "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל מֹשֶׁה" (ח) (ויקרא ז, לח): "אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ" (ט) (במדבר ד, מט): "אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה" (י) (במדבר יז, ה): "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ" (יא) (שמות ו, כח): "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יב) (במדבר ג, א): "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי" (יג) (ויקרא א, א): "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר…אֵלָיו"

וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים (במדבר ד, מח), זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ מְנָאָם בִּפְרַט מְנָאָם בִּכְלַל, כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲפָצִים נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין וַחֲבִיבִין עָלָיו בְּיוֹתֵר, מוֹנֶה אוֹתָם בִּפְרָט וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה אוֹתָם בִּכְלָל, מִתּוֹךְ שֶׁשָֹּׂמֵחַ בְּרִבּוּי מִנְיָנָם, כֵּן צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְתֹּב מִנְיַן הַלְוִיִּם בִּפְרָט וּכְלָל, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי בֵיתוֹ וּכְשֵׁרִים וַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר. (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי קְהָת שֶׁאַהֲרֹן מְנָאָם לִבְנֵי קְהָת וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הָאָרוֹן, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן כָּל כְּלֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן, כֵּן עָשָׂה אַהֲרֹן, הֱוֵי: בְּיַד משֶׁה. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבַּעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר ד, מט): אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָֹּׂאוֹ. וְכֵן אָמוּר בִּבְנֵי קְהָת, (במדבר ד, יט): אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָֹּׂאוֹ. (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁעַל פִּיו תִּהְיֶה עֲבוֹדָתָם עִם אָחִיו אַהֲרֹן. בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּתִיב (במדבר ד, כז): וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כָּל מַשָֹּׂאָם, הֲרֵי משֶׁה עִמָּהֶם, וּבִבְנֵי מְרָרִי כְּתִיב (במדבר ד, לב): וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָֹּׂאָם, הֵבִיא משֶׁה, לְכָךְ כְּתִיב: וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמָּנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן יִשְׂאוּ אֶת הַיְרִיעוֹת, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִשְׂאוּ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וְכֵן כָּל כְּלֵי עֲבוֹדָתָם, מַשָֹּׂא שֶׁל בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הָיָה מְמַנֶּה לָהֶם בְּמִנְיָן, וְכֵן מָנָה משֶׁה וְאָמַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַקְּרָשִׁים, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁל בְּנֵי מְרָרִי יִשְׂאוּ אֶת הַבְּרִיחִים, וְכֵן עָשָׂה לְכָל כְּלֵי עֲבוֹדַת מַשָֹּׂא בְּנֵי מְרָרִי, שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּמִנְיָן עַל עֲבוֹדָתָם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה נִצְטַוָּה עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַלָּלוּ, בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, שֶׁהוּא יְצַוֵּם הֵיאַךְ יִשְֹּׂאוּ וְהֵיאַךְ יִשְׁמְרוּ מַה שֶּׁתַּחַת יְדֵיהֶם, הֱוֵי: אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה.

וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וגו', לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים לְפָרָשַׁת הַלְוִיִּם, אַתְּ מוֹצֵא יִשְׂרָאֵל וְהַלְוִיִּם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם מָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לב, ח): וְעָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וגו' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲבָל הַלְוִיִּם נִמְצְאוּ מֻשְׁלָמִים עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כו): וַיַּעֲמֹד משֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, בְּנֵי לֵוִי שֶׁכִּבְּדוּנִי שֶׁלֹא כָּפְרוּ בִּי, לָהֶם אֲנִי מְכַבֵּד, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּזּוּנִי, שֶׁאֲנִי הֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְהֵם אָמְרוּ לָעֵגֶל שֶׁהוּא הֶעֱלָם, בְּדִין הוּא שֶׁיֵּקַלּוּ. מַה כָּבוֹד כִּבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַלְוִיִּם, שֶׁלְּקָחָם לְחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, יב): וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא לִמְנוֹתָם לַעֲמֹד בְּשִׁמּוּשׁוֹ, הוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת מְצֹרָעִים (במדבר ד, מט): עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, וְאוֹמֵר (במדבר ד, מט): וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה ה', וּכְתִיב בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיאַךְ יִמְצָא הַדּוֹרֵשׁ יָדָיו בֵּין פְּקֻדָיו לִפְקֻדֵיהֶם, אִם פְּקֻדָיו לָמָּה פְּקֻדֵיהֶם, אֶלָּא פְּקֻדֵיהֶם מַה שֶּׁמָּנוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, וּפְקֻדָיו מַה שֶּׁמָּנָה הָאֱלֹהִים, וְלָמָּה מְנָאָם הָאֱלֹהִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם וְכִי משֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ יְכוֹלִים לִמְנוֹת כָּל אוֹתָן הָאֻכְלוּסִין, אָמַר הָאֱלֹהִים אִם הִרְהַרְתָּ אַחֲרֵיהֶם כְּאִלּוּ אַחֲרַי אַתָּה מְהַרְהֵר, לְכָךְ כָּתַב: וּפְקֻדָיו וּפְקֻדֵיהֶם, וְהֵיאַךְ מְנָאָם משֶׁה, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה בְּמִשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל פִּי ה' פָּקַד אוֹתָם בְּיַד משֶׁה, לְכָךְ כְּשֶׁמְּנָאָם משֶׁה מִבֶּן חֹדֶשׁ עַל פִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָאָם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לט): כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַכֹּהֵן כָּךְ אַתְּ סָבוּר שֶׁהָיָה משֶׁה הוֹלֵךְ וְנִכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִרְאוֹת כַּמָּה בָּנִים הָיוּ לוֹ, לָאו, אֶלָּא אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה יֵשׁ בְּאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁנַיִם וּבְאָהֳלוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שְׁלשָׁה, עַד שֶׁמָּנָה אוֹתָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל פִּי ה', הֱוֵי כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהֶם שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְנָאָם, אֲבָל בְּמִנְיַן יִשְׂרָאֵל אֵין אַתְּ מוֹצֵא עַל פִּי ה', לְפִי שֶׁהֵם לֹא כִּבְּדוּהוּ אַף הוּא לֹא כִּבְּדָם. וְכֵן כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן קֵרַב הַלְוִיִּם לְשִׁמּוּשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלְוִיִּם שֶׁכִּבְּדוּנִי יִהְיוּ אֶצְלִי אֲבָל אוֹתָן שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל הֵם יִלְקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, כה): וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ג): עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי וגו'.