במדבר ה:ח מדרש: ספרי במדבר, אוצר מדרשים, במדבר רבה ומדרש אגדה

ואם אין לאיש גואל ר' ישמעאל אמר וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואל ומה תלמוד לומר ואם אין לאיש גואל, בא הכתוב ולימד על הגוזל הגר ונשבע לו ומת, שישלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. ר' נתן אומר ואם אין לאיש גואל אין לי אלא איש אשה מנין תלמוד לומר להשיב האשם אליו. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר בנגזל הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בגוזל תלמוד לומר להשיב האשם אליו הא בנגזל הכתוב מדבר. אשם המושב לה' לכהן בכסף הכתוב מדבר אתה אומר בכסף הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא באשם כשהוא אומר מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו הרי אשם אמור הא מה תלמוד לומר האשם המושב לה' בכסף הכתוב מדבר. לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהנים. באנשי משמר הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בכל כהן שירצה תלמוד לומר מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו (את) [מי] שמכפרים בו עליו אלו אנשי משמר.

הכפורים (במדבר ה ח),

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת וגו' (במדבר ה, ו), רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר (הושע יד, ח): יָשֻׁבוּ ישְׁבֵי בְצִלּוֹ, אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים וְחָסִים בְּצִלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (הושע יד, ח): יְחַיּוּ דָּגָן, בַּתַּלְמוּד, (הושע יד, ח): וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, בָּאַגָּדָה, (הושע יד, ח): זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי שְׁמוֹתָן שֶׁל גֵּרִים כְּיֵין נֶסֶךְ שֶׁהוּא מִתְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ לְבָנוֹן, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר שֶׁכָּל הַלְּבָבוֹת שְׂמֵחִים בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מח, ג): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל שֵׁם (מלכים א ט, ג): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. דָּבָר אַחֵר, יְחַיּוּ דָּגָן, יֵעָשׂוּ עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (זכריה ט, יז): דָּגָן בַּחוּרִים. וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן, כְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֵׁם שֶׁכְּתוּבָה פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ אִם מוֹעֵל בּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה וגו', כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּתַב פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגֵּרִים, שֶׁאִם גּוֹזֵל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַגֵּר, דִּינוֹ כְּגוֹזֵל מִיִּשְׂרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב חֵטְא, כִּי תֶחֱטָא, וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב: מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם. בָּזֶה כְּתִיב: וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וּבָזֶה כְּתִיב (במדבר ה, ו): לִמְעֹל מַעַל בַּה'. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כג): וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ו): וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כד): וַחֲמִשִׁתָיו יוֹסֵף עָלָיו, וּבַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ז): וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו. בָּזֶה כְּתִיב (ויקרא ה, כה): וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה', וּבְגוֹזֵל הַגֵּר כְּתִיב (במדבר ה, ח): מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַגֵּרִים עִקָּר הֵם כְּיִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: יְחַיּוּ דָּגָן וְיִפְרְחוּ.