וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
ספרי במדבר
והקריב אותה הכהן מכאן אמרו אין משקין שתי סוטות כאחת. והעמידה שלא יעמיד עמה לא עבדיה ולא שפחותיה מפני שלבה סמוך עליהן. לפני ה' בשער נקנור מכאן אמרו ראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשער נקנור.
במדבר רבה
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן (במדבר ה, טו), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן פָּרָשַׁת סוֹטָה, (במדבר ה, י): וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ וגו', וְכִי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל קָדָשִׁים, אֶלָּא אִם בָּאתָ אֵצֶל כֹּהֵן בַּנְּדָרִים וּבַנְּדָבוֹת וּבַבְּכוֹרִים, אֲנִי מַעֲמִיד הֵימֶךָ כֹּהֲנִים אוֹכְלִים קָדָשִׁים, וְאִם לִגְלַגְתָּ בַּמִּצְווֹת וְלֹא הֵבֵאתָ קָדָשִׁים, סוֹפוֹ וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו', תַּרְעָא דְּלָא פְּתִיחַ לְמִצְוָתָא פְּתִיחַ לְאַסְיָא. (במדבר ה, טו): וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן מִשֶּׁלּוֹ (במדבר ה, טו): עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, לְפִי שֶׁעָבְרָה עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. (במדבר ה, טו): קֶמַח שְׂעוֹרִים, הַנּוֹאֵף הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. (במדבר ה, טו): לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, תָּנֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה, שֶׁלֹא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִצֹּק עָלָיו שֶׁמֶן, לָמָּה, שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹרָה לָעוֹלָם, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ יִצְהָר, וְהִיא אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לֹא יִהְיֶה אוֹרָה בְּמִנְחָתָהּ. וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁהַלְּבוֹנָה זִכָּרוֹן לָאִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ו): אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, אֵלּוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, (שיר השירים ד, ו): וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, אֵלּוּ הָאִמָּהוֹת, וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵּיהֶן, לֹא יְהֵא זִכְרוֹנָן בְּקָרְבָּנָהּ, שֶׁהַלְּבֹנָה קְרוּיָה זִכָּרוֹן. (במדבר ה, טו): כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא, שְׁתֵּי קְנָאוֹת הִיא, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לַבַּעַל כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. (במדבר ה, טו): מִנְחַת זִכָּרוֹן, זוֹ לְטוֹבָה, אִם נִמְצֵאת טְהוֹרָה. (במדבר ה, טו): מַזְכֶּרֶת עָוֹן, זֶה לְרָעָה, אִם נִמְצֵאת טְמֵאָה. (במדבר ה, טז): וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִידָהּ, שֶׁלֹא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. (במדבר ה, טז): לִפְנֵי ה', בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ (גמרא תמיד לג-ב): רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְמֵאִים בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר.
במדבר רבה
וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח), מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה', וַהֲלֹא כְתִיב לְמַעְלָה (במדבר ה, טז): וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי ה', אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹדִיעָהּ לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת. (במדבר ה, יח): לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, לְכֹהֵן שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְעַבְדּוֹ מַמְתִּין בַּחוּץ שֶׁלֹא יִטַּמָּא, לֹא דַּיוֹ לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. כָּךְ שֶׁלֹא יֹאמַר הַכֹּהֵן אֲנִי פּוֹרֵעַ רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְרוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: לִפְנֵי ה' וּפָרַע. וּפָרַע לָמָּה, שֶׁדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רָאשֵׁיהֶן מְכֻסּוֹת, וּלְכָךְ הָיָה פּוֹרֵעַ רֹאשָׁהּ וְאוֹמֵר לָהּ, אַתְּ פָּרַשְׁתְּ מִדֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְכֻסּוֹת רָאשֵׁיהֶן וְהָלַכְתְּ בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁהֵן מְהַלְּכוֹת רָאשֵׁיהֶן פְּרוּעוֹת, הֲרֵי לָךְ מַה שֶּׁרָצִית. (במדבר ה, יח): וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי לְיַגְעָהּ כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ, וַהֲלוֹא דְבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיָּחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. (במדבר ה, יח): מִנְחַת קְנָאֹת הִוא, יִהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְהֵא כְּשֵׁרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: הִוא. (במדבר ה, יח): וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִין לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בִּידֵי כֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר, נִקְרְאוּ מָרִים עַל שֵׁם שֶׁמְאָרְרִים אֶת הַגּוּף וּמְבַעֲרִין אֶת הֶעָוֹן. (במדבר ה, יח): הַמְאָרְרִים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַיִם הַמְאָרְרִים, כְּנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וּכְנֶגֶד רמ"ח אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בַּנּוֹאֵף.