וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתּ֔וֹ מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃
מדרש תנחומא
אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מִי שֶׁמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, כֵּיצַד הָיָה מְקַנֵּא לָהּ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ, הָיָה מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן מַעֲלִין אוֹתָהּ לַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי לְשַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וְאֶת הַמְצֹרָעִין וּמַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. כֹּהֵן הָיָה מְמַלֵּא פִּיאַלִי שֶׁל חֶרֶשׂ וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ. מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ שָׁם וְטַבַּעַת קְבוּעָה וּמַגְבִּיהָהּ וְנוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן אֶל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן. וְהָיָה כּוֹתֵב אֶת הַמְּגִלָּה, אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. מִכָּאן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת. וְשׁוּב כּוֹתֵב, וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וְגוֹ'. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנְךָ צָבָה. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר, אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׂא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֵת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ (מל״א ח, לא-לב), וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וְגוֹ'. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה, לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִים, וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר, הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה, כָּךְ בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָאוּ הַמַּיִם. וּכְשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל, כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִטְמְאָה. אֲבָל אִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה, אִם הָיְתָה עֲקָרָה, נִפְקֶדֶת. וְאִם הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בָּרֶוַח. כְּעוּרִים, יוֹלֶדֶת יָפִים. קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. שְׁחֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים. נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וְגוֹ'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה, כְּתֹב פָּרָשַׁת סוֹטָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא יוֹדְעָה אֵי זֶה שֵׁם הַכֹּהֵן מוֹחֶה בִּשְׁבִילָהּ, וְהֵיאַךְ הִיא מִתְפַּרְסֶמֶת. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיַן אִישׁ אִישׁ כִּי תִּשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ. אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת, תּוֹלִין לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלֶה שָׁנָה, תּוֹלֶה שְׁתַּיִם, תּוֹלֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין זְכוּת תּוֹלֶה בַּמַּיִם הַמָּרִים. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, נִמְצֵאתָ מַדְחֶה אֶת כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא לַעַז עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, לוֹמַר טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלֶה לָהֶן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לְעוֹלָם הַזְּכוּת תּוֹלֶה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִים. אֲבָל אִם הָיְתָה טְמֵאָה, שׁוּב אֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, וּמִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת, וְלַסּוֹף מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה' וְשֶׁבַע תּוֹעֲבַת נַפְשׁוֹ. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, שִׁבְעָה דְּבָרִים, בַּסּוֹטָה הֵן אֲמוּרוֹת. עֵינַיִם רָמוֹת, שֶׁהָאִשָּׁה הַסּוֹטָה תּוֹלֶה עֵינֶיהָ לְאִישׁ אַחֵר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטֻיּוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם (ישעיה ג, טז). לְשׁוֹן שֶׁקֶר, שֶׁהִיא מְנָאֶפֶת עִם אִישׁ אַחֵר וּמִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וּמְשַׁקֶּרֶת לְבַעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְיָדַיִם שׁוֹפְכוֹת דָּם נָקִי, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנַס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֵב חוֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, שֶׁהַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת אֵין מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא אָוֶן. אֵימָתַי הֵם חוֹטְאִין וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה, בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לְרָעָה, בְּוַדַּאי שֶׁמְּמַהֲרִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֵטְא. יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, שֶׁאִם יִתָּפְשׂוּ, הֵם מְכַזְּבִים וּמְשַׁקְּרִין וְנִשְׁבָּעִין וְאוֹמְרִים: מְשִׂיחִין הָיִינוּ זֶה עִם זֶה בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים וְרֵעִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן אַחַי וְרֵעַי (תהלים קכב, ח). וְהַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, הַבַּעַל שׁוֹמֵעַ וְשׂוֹנְאוֹ, וְאַף הַנּוֹאֵף אֵינוֹ יָכֹל לִרְאוֹתוֹ. הֱוֵי, מְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. הֲרֵי שִׁבְעָה דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁהַסּוֹטָה עוֹשָׂה.
במדבר רבה
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָּרוֹת כְּאַחַת, וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֶגְלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאֶחָד, וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁתַּיִם כְּאֶחָד, וְלֹא מַחְלִיטִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד. (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, בִּלְשׁוֹנָהּ, וְאֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן, בִּלְשׁוֹנָם. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת, אוֹמֵר לָהּ הַרְבֵּה הַיַּיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמַּיִם. אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה וּמַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, כְּגוֹן (איוב טו, יח): אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִידוּ. וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן בְּבִלְהָה, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה בְּתָמָר שֶׁהוֹדוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא בוֹשׁוּ, מֶה הָיָה סוֹפָן, נָחֲלוּ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לַקִּנּוּי, יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹתוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: תַּחַת אִישֵׁךְ, אֶת שֶׁהִיא תַּחַת אִישָׁהּ שׁוֹתָה, וְאֵין אֵלּוּ שׁוֹתוֹת. טֻמְאָה, לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵבָרִים. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים, אוֹמֵר לָהּ בִּתִּי אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלֶּה לְמָה הֵם דּוֹמִים, לְסַם יָבֵשׁ הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי וְאֵין מַזִּיקוֹ, כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה מַתְחִיל לְחַלְחֵל, אַף אַתְּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְלֹא תִמָּנְעִי שֶׁתִּהְיֶה נְקִיָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנָּקִי מִמֵּי וגו', (במדבר ה, כ): וְאַתְּ כִּי שָׂטִית, אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ה, כ): וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כ): וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ, לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. (במדבר ה, כ): מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס, עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
במדבר רבה
וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן (במדבר ה, יט), הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ, (במדבר ה, יט): וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה, יְלַמְּדָהּ הַכֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת לְשׁוֹנוֹ יֹאמַר לָהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן. (במדבר ה, יט): אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ, לְרַבּוֹת הַמְעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. (במדבר ה, יט): וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ, פְּרַט לְאוֹנְסִים, מַה תַּחַת אִישֵׁךְ לְרָצוֹן, אַף כָּאן לְרָצוֹן. (במדבר ה, יט): הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה, הָיָה אוֹמֵר לָהּ אִם טְהוֹרָה אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, כְּדֵי שֶׁתְּהִי נְקִיָּה לְבַעֲלֵךְ עַל יְדֵי אֵלּוּ הַמַּיִם. וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה. (במדבר ה, כ): וְאַתְּ, מְזִידָה הֲוֵית. (במדבר ה, כ): כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת, לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיְקַנְאוּ לָהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּזְּמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִיַּחֶדֶת עִם בַּעֲלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַּדֶּרֶךְ, אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, לב): הָאִשָּׁה הַמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ, אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְּאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעֲלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו. שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי כּוּשִׁי וְאִשְׁתִּי כּוּשִׁית, וְיָלְדָה בֵּן לָבָן, אֲהַרְגֶּנָּה שֶׁזָּנְתָה תַּחְתִּי. אָמַר לוֹ צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת, אָמַר לוֹ לְבָנוֹת. אָמַר לוֹ כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר לְמֹד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, לט): וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַבִּי עֲקִיבָא. אַף כָּאן רָמַז משֶׁה בַּתּוֹרָה: תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת. (במדבר ה, כו): וַיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבָד אֶלָּא מַה שֶׁסָּטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. תָּנֵי מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ, פְּרַט לְשֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבָה אַחֶרֶת לְאִישֵׁךְ, שֶׁאִם שָׁכַב בַּעֲלָהּ עִמָּהּ אַחֲרֵי כֵּן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְהָא תְּנֵינַן כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁל בּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מִבַּעְלָהּ אַחַר הַבּוֹעֵל, כָּךְ הֵם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אִילָא אָמַר כָּאן בְּיָדוּעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.